עתירה של התנועה הקיבוצית שהוגשה לאחרונה, נועדה להשיג הטבות חסרות תקדים בקרקעות הציבור

ביום 2.6.15 הוגשה ע"י התנועה הקיבוצית אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "התנועה הקיבוצית") עתירה למתן צו על –תנאי לבית המשפט העליון.


עתירה של התנועה הקיבוצית שהוגשה לאחרונה, נועדה להשיג הטבות חסרות תקדים בקרקעות הציבור

ביום 2.6.15 הוגשה ע"י התנועה הקיבוצית אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "התנועה הקיבוצית") עתירה למתן צו על –תנאי לבית המשפט העליון.

העתירה מכוונת נגד התניית רשות מקרקעי ישראל את הטיפול בבקשות להיתרי בנייה ו/או היעדר התנגדות להן, בכך שהקיבוץ מממן את הבניה ו/או שהבניה אינה ממומנת על ידי חבר הקיבוץ העתיד לגור במבנה ו/או בהצהרה על מה מתנאים אלה.

בנוסף, התנועה הקיבוצית מבקשת להכריז על תנאים בהחלטת הנהלה 3539 של רשות מקרקעי ישראל שמחייבים שהבניה תמומן על ידי הקיבוץ, כבטלים או לחילופין לפרש אותם באופן שהם מתירים מימון בנייה לחבר קיבוץ על ידי הקיבוץ שיקבל לשם כך פיקדון או הלוואה מחבר הקיבוץ.



האגודה לצדק חלוקתי, החברה בפורום הקרקעות, סבורה כי סירוב הרשות לחתום על היתרי בניה לא נועד ל"העשיר שלא כדין את קופת הרשות, ולכפות על הקיבוץ להוציא קרקע מבעלותו ולהעבירה לבעלות החברה, בניגוד לרצון הקיבוץ וללא כל חובה בדין לעשות זאת" כפי שטוענת התנועה הקיבוצית, אלא בפועל ההפך הוא הנכון. לעמדת האגודה, סירוב הרשות נועד לשמור על הקניין הציבורי ולמנוע מתן הטבה כלכלית נוספת משמעותית ובלתי סבירה למגזר אחד באוכלוסיה.

כך למשל, על פי התוכניות ביקום, עתידים לקום בישוב חדרי אירוח, מרכז כנסים ענק ומגרשי חנייה על פני 9,000 מטרים רבועים של קרקע שהוחכרו מהמדינה בעבור גידול אפרסמונים. "כל הכסף הזה למעשה היה צריך להגיע לציבור לשם חינוך, בריאות ודירות ובמקום זה הוא הולך ל-150 משפחות", תיאר סנדי קדר.

לעמדת האגודה, מדובר בעתירה כספית במהותה. עתירת התנועה הקיבוצית מטרתה להשיג ממון רב יותר לתנועה הקיבוצית. סירוב רשות מקרקעי ישראל לאפשר בנייה באמצעות הלוואה איננו סירוב טכני או פרשנות משפטית שגויה. זהו סירוב מהותי, שנועד למנוע מצב בו מגזר אחד בחברה הישראלית זוכה לבנות בחינם בתים על קרקעות ציבורית מבלי לשלם למדינה מאומה, ותוך שימוש לכאורה בכסות אגודת הקיבוץ ובמנגנון ההלוואה.

יש לציין כי לאחרונה התקבלה החלטת מועצה מס' 1380, שלטענת האגודה ופורום הקרקעות, הינה מטיבה ביותר עבור מגזר הקיבוצים ובעייתית מבחינת עקרונות השוויון והצדק החלוקתי.

החלטת מועצה מס' 1380 מעגנת הסדר בלתי סביר בעליל, המקנה למגזר הקיבוצים הטבות יקרות ערך, בלשון המעטה, במקרקעי הציבור, זאת בהיותה מאפשרת רכישת זכויות מגורים בקיבוץ על ידי האגודה, בנוסף למסלולי השיוך כפי שנקבעו בהחלטות קודמות של המועצה. מדובר על רכישה מרוכזת של כלל זכויות המגורים שמקנה לקיבוץ תוכנית המתאר הארצית (הנוכחית והעתידית כולל התוספות לה). רכישה זו פוטרת למעשה את הקיבוץ מהחובה לשלם לרשות מקרקעי ישראל כל סכום בעתיד! לחילופין, מאפשרת ההחלטה לקבל את חתימת הרשות בגין הקמת יחידות דיור בקיבוץ או בגין כל הסדר באשר ליחידות אלה וזאת בתמורה לשיעורי תשלום מגוחכים.

האגודה השיתופית תוכל לרכוש את הזכויות בקרקע המיועדת למגורים בשטח המחנה של הקיבוץ בתשלום מופחת של 33% ולקבל הנחה נוספת בסך 12%. לאחר מכן, היא תוכל ליזום בקרקע הקמת מבני מגורים, שימכרו לחברים חדשים (כלומר, מצטרפים חדשים לקיבוץ) ללא תשלום נוסף למדינה.

בנוסף, בהחלטה יש טבלה בה מוענקת הנחה של 5% שיעור ההיוון, כביכול בגלל הקדמת התשלום ב- 25 שנה (על אף שאופציה כזאת כבר הוענקה בהחלטה 1155, ושם לא הוענקה ההנחה האמורה). רשות מקרקעי ישראל למעשה יוצאת לחלוטין מן התמונה, ומעניקה לאגודה השיתופית את מלוא הכוח ביחס למקרקעין וזאת בשיעורי תשלום זעומים. המדובר על מכירה תמורת "נזיד עדשים".

יצוין כי בטרם קבלת ההחלטה במועצת מקרקעי ישראל פנו האגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות לחברי מועצת מקרקעי ישראל, וקראו להם להימנע מאישור ההחלטה הדרמטית וכן לעמוד על הצורך בבחינה מעמיקה להשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה דנא. חרף זאת, ההחלטה אושרה כאמור.



;