פורום הקרקעות לשר הפנים: "דרוש שינוי מהותי באופן הקצאת הקרקעות וחלוקת ההכנסות בין מועצות אזוריות לערי פיתוח"

בתאריך ה- 9.9.2015 נפגשו פורום הקרקעות לצדק חלוקתי המורכב מהאגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית ותהודה עם המשנה לראש הממשלה ושר הפנים מר סילבן שלום וטענו בפניו כי כיום ניכר חוסר צדק חלוקתי בין מועצות אזוריות לעיירות פיתוח וכי דרוש שינוי מהותי באופן הקצאת הקרקעות וחלוקת ההכנסות ביניהם.


פורום הקרקעות לשר הפנים: "דרוש שינוי מהותי באופן הקצאת הקרקעות וחלוקת ההכנסות בין מועצות אזוריות לערי פיתוח"

בתאריך ה- 9.9.2015 נפגשו פורום הקרקעות לצדק חלוקתי המורכב מהאגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית ותהודה עם המשנה לראש הממשלה ושר הפנים מר סילבן שלום וטענו בפניו כי כיום ניכר חוסר צדק חלוקתי בין מועצות אזוריות לעיירות פיתוח וכי דרוש שינוי מהותי באופן הקצאת הקרקעות וחלוקת ההכנסות ביניהם.

רקע: מפת הגבולות המוניציפאליים בישראל מעלה שאלות רבות בהקשרים של צדק חלוקתי, ניהול מוניציפאלי אפקטיבי, יחסי שלטון מקומי מול שלטון מרכזי, ועוד. הסוגיה מערבת שיקולים כלכליים, דמוגראפיים ומוניציפאליים ומעלה שאלות חשובות מבחינה משפטית, חברתית וציבורית גם יחד.

הפערים החברתיים, המעמדיים והכלכליים בחברה הישראלית משתקפים היטב בספירת השלטון המקומי. המועצות האזוריות מהוות 22% מכלל הרשויות המקומיות בישראל. בתחומן מצויים כ-970 יישובים, והן מקיפות 85% משטח המדינה, בעד שאוכלוסייתן מונה כ-700,000 איש המהווים כ-8% בלבד מתושבי ישראל. לפי נתוני השנים 1995-1990, 82% מתושבי היישובים הקהילתיים בגליל הם אשכנזים, לעומת 18% בערי הפיתוח; 80% מתושבי היישובים הקהילתיים בישראל בעלי השכלה אקדמית, לעומת 17% בלבד בערי הפיתוח; [1] וההכנסה המשפחתית הממוצעת ביישובים הקהילתיים כפולה מזו בערי הפיתוח.



החל מאמצע שנות ה-80, נרשמה עלייה חדה ברכיב ההכנסה העצמית במימון הרשויות המקומיות, בעוד שחלקן של הכנסות המועברות מהשלטון המרכזי פחת משמעותית. קושי זה הוביל ערי פיתוח לשימוש גובר והולך במנגנון הקבוע בסעיפים 8 ו-8א לפקודת העיריות לצורך שינוי תחום שיפוטן, כך שיכלול עתודות קרקע לפיתוח ולייזום נכסים מניבים [2]. בהמשך לאמור, החל תהליך של פניות לשר הפנים. בין השנים 2013-2009, הוגשו 120 בקשות לשינוי שטחי שיפוט, והוקמו 65 ועדות לחקר גבולות [3]. במקביל, נרשמה מגמה של שיתופי פעולה בין מועצות ליישובים סמוכים: מגדל העמק התפתחה לאחר העברת שטחים מהמועצה האזורית עמק יזרעאל; יקנעם קיבלה שטחים ממגידו; לכרמיאל הועברו שטחים ממושב שזור וממועצה מקומית משגב; ועוד [4]. עם זאת, חלק בלתי-מבוטל מההסדרים לווה בקשיים, הנובעים בין היתר מחוסר אמון בין הצדדים עצמם וכלפי השלטון המרכזי, חשש מאי-אכיפת הסכמים בזמן סביר ולחצים פוליטיים [5].

נוכח הרצון להוביל לחלוקה צודקת יותר כלפי הרשויות החלשות מחד, והקשיים הנעוצים במימוש הסכמי חלוקת הכנסות מאידך, עולה צורך לשקול רפורמה ארוכת-טווח במבנה ובאופן תקצוב השלטון המקומי. הצעות אפשריות לרפורמה כאמור עשויות לכלול את איחודן או ביטולן של מועצות מקומיות [6]; הקמת רשות סטטוטורית לשינוי גבולות מוניציפליים וחלוקת הכנסות [7]; הלאמת תשלומי הארנונה או רכיבים מהם וחלוקתם מחדש בידי השלטון המרכזי [8]; ועוד.

תופעה דומה מתרחשת בין היתר גם במושב הבונים שם מתחם ההרחבה פסק מלהתפתח בעקבות רצון התושבים לשכן במקום "בנים ממשיכים" בהנחות של עשרות אחוזים. "מדובר במיקרו-קוסמוס של מה שקורה ברחבי הארץ", אמר קדר.

סוגיית הצדק החלוקתי של העושר המוניציפלי מהווה אפוא זירה קונפליקטואלית, בה מתחרים על הבכורה אינטרסים מגוונים, ולעיתים סותרים. למרות חוסר-ההסכמה הבולט המאפיין את הסוגיה, יש לקוות כי הקולות ההולכים וגוברים מן השטח יניעו את מקבלי ההחלטות אל עבר פתרון מערכתי ארוך-טווח. על פתרון כאמור לספק מענה למצוקות ההולכות ומעמיקות, בעיקר מכיוונן של רשויות מקומיות פריפריאליות, אך לא רק.

האגודה לצדק חלוקתי החברה בפורום הקרקעות פועלת לקידום שינוי גבולות בישראל וחלוקת הכנסות צודקת יותר, בין מועצות אזוריות חזקות לעיירות פיתוח חלשות, במגוון אמצעים ביניהם: פניות ופגישות עם מקבלי החלטות, קידום ימי עיון, מחקר, העלאת המודעות לנושא בציבור וכו'.

הפעילות בנושא זה מתאפשרת הודות לתמיכתה האדיבה של הקרן החדשה לישראל.

הערות שוליים [1] משה קריף, מאי 2014. [2] דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2014. [3] דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2014. [4] משה קריף, מאי 2014. [5] ועידת השלטון המקומי ה-II של בית הספר לממשל ולמדיניות, אוניברסיטת תל-אביב, מאי 2006 (להלן: "ועידת השלטון המקומי"). [6] ארז צפדיה, גבולות מוניציפליים ותיקון עוולות חומריות והכרתיות: הצעה לרפורמה במבנה השלטון המקומי בישראל, ועידת השלטון המקומי. [7] משה קריף, מאי 2014 [8] ערן רזין ואנה חזן, חלוקה מחדש של הארנונה: צדק חלוקתי או פגיעה בערכים של ביזור ודמוקרטיה, ועידת השלטון המקומי.

;