סוכל לעת עתה הניסיון להכשיר בכוח את המתקן הסולארי שהוקם בחוות השקמים בניגוד לדין

היועץ המשפטי לממשלה פנה לשר האוצר, מר יאיר לפיד, בבקשה שלא יאשר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין הכשרת המתקן הסולארי בחוות השקמים, זאת לאחר שהצעת ההחלטה התקבלה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 09.07.2014.


היועץ המשפטי לממשלה פנה לשר האוצר, מר יאיר לפיד, בבקשה שלא יאשר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין הכשרת המתקן הסולארי בחוות השקמים, זאת לאחר שהצעת ההחלטה התקבלה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 09.07.2014.

רקע:

הצעת החלטה 503 התקבלה כהחלטת מועצה ביום 9.7.2014, זאת לאחר שנדונה מספר פעמים בישיבות המועצה הקודמות מיום 31.3.2014, 13.5.2014, 22.6.2014אולם עקב התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל, הנהלת רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, האגודה לצדק חלוקתי וגורמים נוספים, לא התקבלה עד אשר ביום 9.7.2014 זכתה לאישור מועצת מקרקעי ישראל על אף התנגדות גורמים בכירים ברשות מקרקעי ישראל ומחוצה לה.

בטרם הדיון במועצה שהתקיים בוים 09.07.2014 כאמור, פנתה האגודה לצדק חלוקתי לחברי המועצה וקראה להם להתנגד לקבלת ההחלטה בנוגע לנושא "הקצאת קרקע למתקנים סולאריים" שעלתה לדיון בישיבות המועצה הקודמות לישיבה האמורה, והדיון בה נדחה.

האגודה לצדק חלוקתי התריעה בפני חברי המועצה כי מדובר בהליך קלוקל שאינו שקוף לציבור במסגרתו מקודמת החלטה בלתי חוקית בעליל. שכן, עולה חשש כבד כי המניעים העומדים מאחורי החלטה זו הינם מניעים בלתי כשירים שנועדו למעשה להכשיר את הפעלת המתקן הסולארי שהוקם בחוות שקמים של משפחת שרון על קרקע שייעודה חקלאות. האגודה מתריעה כי הכשרה כאמור משמעותה הענקת מתנה יקרת ערך למשפחת שרון בניגוד לדין ולעקרונות של צדק, שוויון שקיפות ומנהל תקין.

נושא זה נדון בע"א 4547/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי צאן ישראליים בע"מ שם נקבע, בפסק דינה של כבוד השופטת דפנה ברק ארז, כי החלטה 1254 נועדה גם להציב גבולות נאותים באשר ל"זחילת" שימושים לא חקלאיים לקרקעות חקלאיות שהוחכרו בתנאים מיטיבים, מתוך הנחה שישמשו לחקלאות בלבד. בפסק הדין הודגש כי מקרקעי ישראל הם משאב במחסור ששוויון רב והטבה שלטונית, צריכה להתחלק באופן שוויוני ומידתי. בהמשך לכך נקבע כי יש לפרש את החלטה 1254 כך שלא תחול על חוות השקמים (או כל חוכר אחר שאינו עומד בתנאי ההחלטה).

בהחלטת מועצה 1272 (מיום 7/11/12) נקבע בסעיף 2.1 כי ..."לא תותר הקמת מתקן סולארי על מקרקעין אשר לגביהם נחתם חוזה למטרת מטעים או חוזה למטרת כל עיבוד חקלאי שלא בתנאי נחלה".

הצעת ההחלטה מבקשת לבטל איסור זה ולקבוע כי תותר הקמת מתקן סולארי גם בחוזים שאינם בתנאי נחלה באזור הנגב והערבה המחזיקים בקרקע 10 שנים לפחות. בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נאמר כי מטרת ההחלטה היא לעמוד בייעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ולסייע לחוכרים חקלאים באזור הנגב והערבה.

האגודה התריעה בפני חברי המועצה כי עולה חשש כבד כי המניע האמיתי מאחורי הצעת החלטה זו הוא להכשיר את המתקן הסולארי שהוקם בחוות השקמים ורק לשם כך הוגדר אזור הנגב והערבה והחזקה בקרקע 10 שנים לפחות.

בהקשר זה ראוי להזכיר כי הרציונאל שעמד בבסיס קבלת החלטות 1254 ו- 1272 היה לסייע לחקלאים למצוא מקורות תעסוקה חלופיים. רציונאל דומה אינו קיים ביחס לחוות סולאריות ואין כל הצדקה להתיר לאלו להקים מתקנים סולאריים.

התרת מתקן סולארי בגודל שכזה ללא עריכת מכרז משמעותו הפסד הכנסות אדיר למדינה. במקרה דנן, עולה חשש כי מדובר גם על מתנה יקרת ערך למקורבים לצלחת שאין להתירה.

האגודה לצדק חלוקתי מברכת על כך שלעת עתה נכשל הניסיון להכשיר בחטף את הפעלת המתקן הסולארי בחוות השקמים, ועל פניית היועץ המשפטי לממשלה לשר האוצר בדרישה לא לאשר את ההחלטה.



;