האגודה לצדק חלוקתי לחברי מועצת מקרקעי ישראל: אל תעבירו את החלטת מועצה המפלה בעניין ועדות הקבלה

הצעת ההחלטה שנדונה במועצת מקרקעי ישראל ב- 7.11.12 מבקשת להרחיב את זכות ההמלצה והסמכויות של ועדות הקבלה ביישובים (כי שהוגדרו בפקודת האגודות השיתופיות), לאפשר לאגודת היישוב לערוך סלקציה מחמירה יותר על הקצאת משאבי הציבור ואף לספסר בקרקעות ההרחבה באמצעות השכרתם לאחר.


הצעת החלטה שנדונה במועצת מקרקעי ישראל ב- 7.11.12 מבקשת להרחיב את זכות ההמלצה והסמכויות של ועדות הקבלה ביישובים (כי שהוגדרו בפקודת האגודות השיתופיות), לאפשר לאגודת היישוב לערוך סלקציה מחמירה יותר על הקצאת משאבי הציבור ואף לספסר בקרקעות ההרחבה באמצעות השכרתם לאחר. טרם הדיון במועצה, פנתה האגודה לצדק חלוקתי לחברי המועצה בנייר עמדה וקראה להם לא להעביר את הצעת ההחלטה. כתבה זו מתבססת על הצעת החלטת המועצה שפורסמה באתר המינהל. נוסח ההחלטה שהתקבלה טרם פורסם.

רקע:

פקודת האגודות השיתופיות הקנתה לאגודות השיתופיות ביישוביים ובהרחבות קהילתיות בהן מתגוררות עד 400 משפחות זכות להחליט מי יוכל לרכוש דירה ביישוב ומי יידחה ראו (סעיף ההגדרות וסעיף 6(ב) לפקודה).

הסינון נעשה על פי ועדת קבלה שבוחנת קריטריונים שונים, בהם גיל, יכולת כלכלית, קביעות, מאפייני היישוב וקריטריונים מעומעמים נוספים ובעייתיים של "אי התאמה לחיי החברה בקהילה" או "אי התאמה למרקם החברתי – תרבותי של היישוב"[1].



האגודה לצדק חלוקתי טענה בפני חברי מועצת מקרקעי ישראל שהחוק לכשעצמו הינו חוק מפלה. אולם הצעת החלטת המועצה שבנדון, חמורה וקשה עוד יותר מהחוק המפלה, באשר היא מבקשת לחזק את מעמדן של האגודות השיתופיות ולהעניק להן סמכויות רבות יותר לסינון המועמדים.

כך לדוגמה, סעיף החריגים המוצא את ביטויו בסעיף 5(3), מאפשר לועדת המשנה של המינהל לאשר הקצאת קרקעות בפטור ממכרז, על פי המלצת האגודה, גם ביישובים שאינם עונים על הקריטריונים הנקובים בפקודת האגודות השיתופיות וזאת בחוסר סמכות ותוך פגיעה קשה בזכויות אדם בסיסיות.



כך לכאורה תוכל ועדת המשנה של המועצה לאשר הקצאת קרקע בפטור ממכרז, למומלצי אגודת היישוב, ביישוב שמספר המשפחות בו עולה על 400 משפחות באזורים שונים ברחבי הארץ בניגוד להגבלות הקבועות בחוק. החוק כידוע יצר הסדר שלילי לגבי הקצאת קרקעות בפטור ממכרז ביישובים שמספר המשפחות בהם עולה על 4000 ולפיכך ועדת המשנה של המועצה (ואף המועצה עצמה) אינן מוסמכות לקבוע אחרת.



לטענת האגודה לצדק חלוקתי גם סעיף 5.5.2 פוגע קשה בזכויות הציבור באשר הוא מאפשר לאגודה השיתופית באזורים הנקובים בהחלטה לרכוש את הזכויות ב-7 מגרשים ולהשכירם למעוניינים להתיישב בהרחבה[2] תוך הענקת זכות לקבל זכויות בקרקעות ציבוריות ללא מכרז ולספסר בהן.



הצעת ההחלטה פוגעת בזכותו של כל אדם לגור היכן שחפצה נפשו, בכך שהינה מבקשת לחזק את סמכותו של גוף פרטי, האגודה השיתופית של היישוב, לסנן מתיישבים המעוניינים לגור ביישובים אלה. הצעת החלטת המועצה אף מגדילה לעשות כאשר היא מרחיבה את סמכות "סינון המועמדים", בניגוד לאמור בחוק וכאשר כל שנדרש הוא אישור של ועדת המשנה של המועצה (?!). מצב זה אינו חוקתי באשר הוא פוגע בעקרונות יסוד הקבועים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואף סותר את תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות.



אולם לטענת האגודה לצדק חלוקתי לא די בכך והצעת ההחלטה מבקשת לאפשר לאגודה השיתופית לספסר בקרקעות הציבוריות לכל המרבה במחיר ולהפיק רווחים בניגוד לדין על ידי השכרתן למעוניינים להתיישב בהרחבה ותוך עריכת סלקציה ביניהם.



בהקשר לכך חשוב לציין ולהזכיר כי "זכות ההמלצה" ומנגנון ועדת הקבלה יצרו ויוצרים עיוותים כלכליים וחברתיים קשים.

ראשית, הקריטריונים המחמירים וחוסר השקיפות מעלים חשש שמיעוטים, עולים חדשים, נכים, חולים, משפחות חד מיניות או חד הוריות, בעלי השקפה פוליטית או דתית שונה מזו הנהוגה ביישוב ויהודים שאינם משתייכים למעמד הסוציו אקונומי אליו משתייכים חברי היישוב, נדחים על ידי ועדות קבלה על בסיס הקריטריון המעומעם של "אי התאמה לחי חברה בקהילה".



שנית, כידוע "זכות ההמלצה" הולידה בעבר תופעה שבה גבו אגודות שיתופיות תשלומי יתר מהתושבים שביקשו לרכוש מגרשים וכתוצאה מהאפשרות לסחור בזכות ההמלצה התגברה האטרקטיביות של שיווק המגרשים. גם במינהל מקרקעי ישראל היו מודעים לבעייתיות שנוצרה בעקבות מנגנון ועדות הקבלה ובעבר היו החלטות מועצה שניסו לצמצם את זכות ההמלצה ואף היו ניסיונות לעצור פרויקטים, בהם עלה חשש לגביית כספים בניגוד לדין.



נוכח האמור לעיל מועצת מקרקעי ישראל קיבלה את הצעת ההחלטה בישיבתה האחרונה.[3] האגודה לצדק חלוקתי ממתינה לפרסום נוסח ההחלטה שהתקבלה במועצה ולאחר מכן, תשקול את המשך צעדיה.



לחצו כאן לעיון בהצעת ההחלטה.



[1] אומנם החוק קובע כי ועדת קבלה לא תסרב לקבל מועמדים מטעמי גזע, דת, מין לאום או מוגבלות. אולם, לעמדתנו מדובר באות מתה ובפועל לא ניתן לאכוף איסור זה והלכה למעשה אגודת היישוב יכולה לסרב לקבל מועמדים מטעמי גזע, דת מין לאום ומוגבלויות כל עוד זו אינה הסיבה המוצהרת לאי קבלתם.


[2] לעמדת האגודה לצדק חלוקתי במידה וקיים צורך להשכיר מגרשים בהרחבה, ההשכרה צריכה להיעשות על ידי המדינה שתבחן בין היתר עקרונות של דיור בר השגה ושילוב פתרונות דיור לאוכלוסיה נזקקת.


[3] בהתאם להודעת הדוברות, ההחלטה התקבלה אך טרם פורסם הנוסח המחייב.http://www.mmi.gov.il/HodaotmmiInt/show_h.asp?key=1249&CodeMaarecet=1


;