האגודה לצדק חלוקתי לוועדת רוטקופף: "יש לבטל את משטר הנחלות ולהנהיג מדיניות חדשה להקצאת קרקע חקלאית, המתאימה לזמננו"

לאחרונה ערכה וועדת רוטקופף שימוע לחברי האגודה לצדק חלוקתי בנוגע להקצאת קרקע חקלאית ומשטר הנחלות, ולאחריו הגישה האגודה עמדה מעודכנת.


להלן עיקרי טענות האגודה:
האגודה טענה בפני חברי הוועדה כי יש להנהיג מדיניות חדשה להקצאת קרקע חקלאית ולהתאימה לזמננו. המדיניות צריכה להיקבע על בסיס עקרונות כללים באשר לאופן הקצאת קרקע חקלאית, ותוך ביטול ההבחנה הקיימת בין הקצאת קרקע חקלאית בתנאי נחלה לבין הקצאת קרקע חקלאית שלא בתנאי נחלה. ביטול משטר הנחלות יאפשר הבחנה ברורה בין חלקת המגורים בהתיישבות הכפרית לבין הקרקעות החקלאיות, תוך ביטול עקרון איסור פיצול הנחלה.

על המדינה להבחין בין מי שעוסק בחקלאות לבין מי שאינו עוסק בחקלאות. ביטול משטר הנחלות והחלפתו בהסדר חדש של חכירת קרקע חקלאית יוביל לאכיפת חובת העיבוד העצמי של הקרקע, ויבטיח כי נכסים אלו אשר הוענקו ללא מכרז וללא תמורה ממשית יושבו לחזקת רשות המקרקעין ככל שאינם משמשים לייעודם החקלאי. לטענת האגודה חוכר שאינו עוסק בחקלאות יש לחייבו להשיב את הקרקע החקלאית לרשות המקרקעין, ללא מתן פיצוי למעט השבת ערך השבחת הקרקע. קרקע זו יש להקצות מחדש במכרז בהתאם לעקרונות שיפורטו בהמשך.

לגבי חוכר שאינו עוסק בחקלאות טענה האגודה כי יש לאפשר לו להישאר לגור ביישובו – וליהנות ממלוא ההטבות המוגזמות ויקרות הערך שהוענקו במסגרת החלטות 979 ו- 1101 של מועצת מקרקעי ישראל (האגודה אמנם מתנגדת להטבות אלו, אך מכבדת את הכרעת בג"צ בנדון). האגודה טענה כי אין כל הצדקה שמי שאינו מעבד קרקע חקלאית יוכל להמשיך ליהנות מזכויות בקרקע חקלאית ואין מקום להעניק זכויות נוספות מעבר להטבות הגורפות שאושרו על ידי בית המשפט העליון.

לגבי חוכר שעוסק בחקלאות נטען כי יש להתיר לו להמשיך לעבד את הקרקע אך לא במסגרת משטר הנחלות כי אם במסגרת חוזה על פי עקרונות הקצאת הקרקע החקלאית אשר יפורטו להלן, לרבות בנוגע לשטח והיקף הקרקעות החקלאיות.

לגבי הקצאות חדשות למגורים בהתיישבות טענה האגודה כי ההקצאה תהא תמורת שווי שוק ובאמצעות מכרזים. בנוסף נטען כי יש להחיל גם בהתיישבות הכפרית עקרונות של דיור בר השגה ואף, במקרים המתאימים, הקצאת קרקע למטרת דיור ציבורי.
בנוגע לקרקע חקלאית לטענת האגודה צריך לחול איסור מוחלט ליזמות מצד החוכרים של קרקע חקלאית. אי שימוש בקרקע למטרה החקלאית או שימוש בקרקע שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוזה יוביל לביטול החוזה והשבת מלוא הזכויות בקרקע, לרבות החזקה בה, למחכיר. לטענת האגודה יש להקים מנגנון יעיל, ולהקצות לשם כך את המימון הנדרש, לשם פיקוח ואכיפה למען שמירת זכויות המחכיר בקרקע החקלאית.

האגודה טענה כי הקצאת קרקע חקלאית צריכה להיעשות במכרז לזכאים להקצאה שכזו, ובהיקפים ולתקופות כפי שיקבע, תוך התחשבות בקריטריונים הרלבנטיים הבאים לשימוש בקרקע לצרכי חקלאות ביניהם: שיקולים חברתיים כך לדוגמה, יש לאמץ עיקרון של שימור חקלאות מקומית, יש ליתן יתרון ועדיפות לחקלאים בודדים וליחידים עירונים המעוניינים לשמר חקלאות מקומית. ולאלו אשר מעבדים את הקרקע כיום. בנוסף, ניתן לתת העדפה במכרז להצעות המקיימות בצורה מירבית עקרונות של חקלאות בת קיימא תוך הקפדה יתרה על שמירת איכות הסביבה, לרבות מקורות המים.

כמו כן, טענה האגודה כי במסגרת מכרזים יש לפעול למניעת ריכוזי קרקעות חקלאיות אצל מעטים ולגבש הנחיות שמטרתן להגביל את האפשרות לחכור שטחים נרחבים של קרקעות חקלאיות[1]. לעמדת האגודה ראוי שהרשות להגבלים עסקיים תהא מעורבת בקביעת תנאי המכרזים ותסייע לגבש הנחיות שעניינן שמירת התחרות ההוגנת ורווחת הציבור ולהבטיח כי לא ייוצרו ריכוזי קרקע חקלאית (בצורת מונופולים או קרטלים) אצל יחידים באזורים מסוימים ובענפי גידול מסוימים.



________________________________
[1]לעניין זה, ראו למשל סעיף 1(א) (2)[1] בחוק רשות המקרקעין הקובע כי רשות מקרקעי ישראל תפעל במסגרת תפקידה לקידום התחרות בשוק המקרקעין ולמניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.
בגיליון:"האגודה לצדק חלוקתי למקבלי ההחלטות: "חוק זיכיון ים המלח פוגע קשות במשאבי הציבור ובזכויותיו, ומקנה הטבות בלתי סבירות לגורמים פרטיים המחזיקים ברכוש הציבורי""; "האגודה לצדק חלוקתי: "דווקא בשל מצוקת הדיור אין להעניק לגורמים פרטיים להמשיך להחזיק במבני ציבור ולהעניק להם הנחות אזור בעת שינוי ייעוד. על המדינה להשיב מבנים אלה לחזקתה ולהקצותם לאוכלוסיה נזקקת ולמטרות דיור ציבורי ודיור בר השגה"";"האגודה לצדק חלוקתי לוועדת רוטקופף: "יש לבטל את משטר הנחלות ולהנהיג מדיניות חדשה להקצאת קרקע חקלאית, המתאימה לזמננו""; עדכונים נוספים מפעילות האגודה".


;