חשיפה: כך בוטלה החובה האוטומטית של יכין חק"ל להשיב את הקרקע החקלאית, כאשר זו משנה את ייעודה.

האגודה לצדק חלוקתי, פנתה לשר השיכון מר אריאל אטיאס ולמנהל מינהל מקרקעי ישראל מר ירון ביבי וקראה להם לבחון מחדש את ההחלטות המטיבות והבלתי סבירות שהתקבלו בעניין יכין חק"ל ולהשהות את יישומן. במכתב חושפת האגודה כיצד צירוף שלוש החלטות של מועצת מקרקעי ישראל, עשוי לאפשר ליכין חק"ל להחזיק בקרקעות חקלאיות לאחר שינוי ייעוד.


חברת יכין חק"ל מחזיקה בחוזי חכירה לשטחים חקלאיים נרחבים (שהינם בבעלות המדינה), חלקם באזורי ביקוש.
ביום 26/5/05 התקבלה החלטה 1046 של מועצת מקרקעי ישראל העוסקת בחוזי החכירה של חברת יכין חק"ל. ע"פ ההחלטה בשנת 2009 יאוחדו החוזים לתאריך אחד והם יחודשו שוב בשנת 2010 לתקופה של 49 שנים, כאשר התנאים שיחולו על חוזים אלו, יהיו אלה הנהוגים בשנת 2010 בחוזים למטרת מטעים.

הבעייתיות בהחלטה 1046 נגעה, בין היתר, לעניין שינוי היעוד של הקרקעות הציבוריות – חקלאיות, בעייתיות שעלתה בעיקר ביחס ל"חוזים השותקים", שלא מציינים אם קיימת חובת השבת הקרקע למינהל בעת שינוי הייעוד. את החלטה זו, יש לקרוא יחד עם החלטה 969 של המועצה הקובעת כי חברה לעיבוד חקלאי תוכל להמשיך להחזיק בקרקע בעת שינוי ייעוד, גם כאשר החוזה שותק.

ראוי להדגיש, כי ביחס לחוזים שהייתה קבועה בהם חובת השבה, היה ברור שחברת יכין חק"ל לא תוכל להמשיך ולהחזיק בקרקעות בעת שינוי הייעוד ותהא מחויבת להחזירם למינהל.
אולם אז התקבלה החלטת מועצה 1146 העוסקת בחידוש חוזים למטרות מטעים. החלטה זו מאפשרת לחוכר לחתום על חוזה חכירה נוסף ל-49 שנה גם כאשר קיים תהליך של שינוי ייעוד בקרקע וכאשר על פי תנאי החוזה ישנו סעיף המחייב השבת הקרקע בעת שינוי ייעוד.

לעמדת האגודה, החלטה כללית זו נועדה "לפתור" בעיה לכאורה וליתן פטור למעשה ליכין חק"ל בכל אותם מקרים בהן חלה עליהן חובת השבה בעת שינוי ייעוד. למעשה, מדובר בצעד נוסף, חלק ממהלך כולל, שנועד או שעשוי לאפשר לחברה להמשיך להחזיק בקרקעות חקלאיות לאחר שינוי ייעוד.

כך, כטלאי על טלאי, הצליחו שלוש ההחלטות לבטל את החובה האוטומטית להשיב את הקרקע החקלאית, כאשר זו משנה את ייעודה.
אם החלטה 969 תיושם יהיה ניתן להמשיך להחזיק בקרקע חקלאית בעת שינוי ייעוד כאשר החוזה לא קובע אחרת, ואם החוזה קובע חובת השבה של הקרקע שיעודה משתנה, הרי שאז ניתן יהיה להמשיך להחזיק בקרקע מכוח החלטה 1146. במצב אבסורדי זה, הקרקע תיוותר בידי החברה בכל מקרה ולעיתים המינהל יוכל לדרוש אותה חזרה, אם יעשה כן? לא ברור.

יש לציין, כי מצב זה הינו בניגוד לחוות הדעת המשפטיות ששללו מתן אפשרות לשינוי ייעוד. כך למשל, חוות הדעת של מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, גב' אוסנת מנדל, שאומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר מני מזוז, קבעה באופן חד משמעי: "עמדתנו היא, כי אין מקום להבחנה בין שלושת סוגי החוזים. בהעדר הבטחה שלטונית מחייבת יש לנהוג בכל שלושה סוגי החוזים כפי שנוהגים בעת חידוש חוזי חכירה למטרות חקלאיות. בכל החוזים מטרת החכירה היא חקלאית בלבד. אולם עמדה זו לא הוצגה במהלך הדיון בפני חברי המועצה.

לעמדת האגודה לצדק חלוקתי מתן אפשרות ליכין חק"ל להחזיק בקרקעות חקלאיות לאחר שינוי ייעוד, כמוהו כמתנה יקרת ערך מהמדינה לחברת יכין חק"ל בסך מיליארדי דולרים על חשבון הקופה הציבורית המצומצמת, שספק רב אם תוכל לעמוד בביקורת שיפוטית.
בגיליון: "חשיפה: כך בוטלה החובה האוטומטית של יכין חק"ל להשיב את הקרקע החקלאית , כאשר זו משנה את ייעודה."; "הרפורמה בענף הלול אכן מטילה ביצי זהב; "האגודה לצדק חלוקתי והתנועה לחופש המידע לשר השיכון ולמנהל מינהל מקרקעי ישראל : " פרסמו את ההחלטות המתקבלות במינהל מקרקעי ישראל"; "עדכונים מפעילות האגודה לחודש מאי 2010".


;