של מי הקרקעות מהן מושב נחלים מתעשר?

האגודה לצדק חלוקתי פנתה למנהל מינהל מקרקעי ישראל מר ירון ביבי, וטענה בפניו כי יש להשהות את ביצוע העסקה אותה יוזם מושב נחלים בקרקעות החקלאיות הציבוריות, בשל החשש שמדובר בעסקה לא חוקית.



מידע שפורסם לאחרונה באמצעי התקשורת מעלה חשש כימושב נחלים מספסר בקרקעות הציבוריות, בניגוד לדין ותוך גריפת רווחים עצומים לכיסי החברים בו.

לפי המידע המוצג בכתבה וככל שמדובר במידע אמין, המושב צפוי לקבל לידיו 127.5 מיליון שקל מעסקה עליה חתם עם חברת בניה, לבניית 3044 דירות הנמצאים בתחום שיפוטה של העיר פתח תקווה.

מבדיקה שערכה האגודה, נראה כי הפרויקט צפוי להתבצע על קרקע חקלאית, הממוקמת באזור פתח תקווהשצפויה לעבור שינוי ייעוד לשכונת מגורים.כאשר ראוי לציין, שמדובר על קרקע שהינה בבעלות מדינת ישראל ובשכירות המושב.

למותר לציין כי הקרקעות החקלאיות הוקצו למושב לשימוש חקלאי בלבד ובמקרה של שינוי ייעוד יש להשיבם לבעליהם המקורי - המינהל, שישווקם באופן שוויוני , למשל בדרך של מכרז.

במקרה דנן, המינהל אומנם הוציא מכרז להחכרת המגרשים, אולם משום מה חברת הבניה "משהב", התקשרה בעסקת קומבינציה עם המושב, כאשר לא ברור מעמדו של מינהל מקרקעי ישראל בכל העסקה.

נוכח האמור לעיל, פנתה האגודה לצדק חלוקתי למנהל מינהל מקרקעי ישראל מר ירון ביבי וטענה בפניו כי במקרה הנ"ל המושב אינו נוהג כשוכר אלא כבעל הקרקע. לטענת האגודה האפשרות לנהוג בקרקעות החקלאיות כמנהג בעלים והענקת ההטבה הכלכלית העצומה נוכח שינוי הייעוד הצפוי, פוגעת קשה באינטרס הציבורי ובכספי הציבור.

כך למשל, הסכום שיקבל המושב בעקבות העסקה, 127.5 מיליון ₪, יכול היה להתווסף לקופה הציבורית אך במקום זאת, צפוי להעשיר מעטים, ברי מזל יש לומר, בחברה הישראלית.

כמו כן, האגודה טענה כי המתואר בכתבה גם לא עולה בקנה אחד עם המצב המשפטי הקיים, עם עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת על משאבי הציבור. כך למשל, בג"צ הקרקעות (244/00) כמו גם בג"צ בארותיים (3962/97) וחוות הדעת של כב' השופט אליקים רובינשטיין (היועץ המשפטי לממשלה דאז) בעניין, מבהירים באופן שאינו משתמע לשתי פנים – היישוב, במקרה הנ"ל המושב, אינו זכאי להתעשר כתוצאה מספסור בקרקעות הציבור. ולעניין תפקידו של מינהל מקרקעי ישראל - ההלכה ברורה - על המינהל הוטלה החובה למנוע מצבים בהם תהא התעשרות שלא כדין ממקרקעי ישראל, ולהימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין[1].

משכך, טענה האגודה בפני מנהל המינהל כי יש להשהות בהקדם את ביצוע העסקה בכדי לבדוק את חוקיותה. יש לציין כי עד למועד הוצאת גיליון זה, טרם התקבלה תשובת מנהל המינהל בעניין.

______________________________________
[1] "המינהל משמש נאמנו של הציבור בנהלו את מקרקעי המדינה. עליו לנהלם תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. כנדרש מכל גוף מינהלי, על המינהל לפעול בהגינות על-פי שיקולים ענייניים ובשוויון תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבור. אחת התכליות הכלליות של כל גוף מינהלי היא לנהוג בשוויון. כך גם בקביעת מדיניות הקצאת קרקעות ויישומה מתן קרקע לאחד מונע אותה מאחרים, ושאלת סדר העדיפויות צצה ועולה בכל חריפותה. טענות להפליה קיימות בין מגזרים שונים בציבור, כמו גם בין יחידים וקבוצותבאותו מגזר. השאלה המתעוררת לא אחת היא אם מדובר בהפליה או בהבחנה מותרת. חייבת להיות רגישות לנושא זה ולמשקל שיש לתת לכל טיעון שעל-פיו יש להיטיב עם מגזר זה או אחר על רקע הבחנה מותרת הקשורה לזכויותיו או לצרכיו המיוחדים". ר/ בג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש – למען שיח דמוקרטינ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) 25, 64 (2002).
בגיליון: "חוזה זמני לא מעניק זכויות קבועות בקרקע"; "של מי הקרקעות מהן מושב נחלים מתעשר?"; "המאבק על הקרקעות הציבוריות נמשך"; "עדכונים לחודש אוקטובר 2009".


הצטרף לרשימת התפוצה

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך וקבל את חדשות האגודה ישירות למייל.

;