מקיבוץ למושב – האמנם שינוי ארגוני בלבד?

באצטלה של שינוי מבנה ארגוני וללא מסגרת משפטית ברורה, יכולים הקיבוצים להמשיך ליהנות מזכויותיהם במקרקעין כקיבוץ ובמקביל ליהנות מזכויות המוקנות למושבים.


רחוק מהעין הציבורית ובמעטה משפטי מעורפל, החלו לאחרונה הקיבוצים לשנות את סיווגם למושבי עובדים. המסגרת המשפטית שעל בסיסה מאושר שינוי הסיווג אינה בהירה, שכן טרם התקבלה החלטה של מועצת מקרקעי ישראל בעניין ושאלות כמו תשלום דמי הסכמה בגין שינוי הסיווג ושיווק נחלות פנויות נותרו פתוחות (ר' לעניין זה החלטת ממשלה מס' 1879). על אף חוסר הבהירות המשפטית, בהתאם לפרסומים בכלי התקשורת, נראה כי כבר אושר שינוי הסיווג למספר קיבוצים.
מעבר לשאלה המשפטית, צורמת לעין העובדה כי מעולם לא נערך דיון עקרוני בשאלת ההטבות המהותיות להן זוכים הקיבוצים מעצם שינוי הסיווג. מבחינת הסוגיה בעין ביקורתית עולה בבירור כי שינוי צורת ההתיישבות איננו שינוי מבנה ארגוני בלבד, אלא טומן בחובו הטבות משמעותיות. נמחיש זאת באמצעות הנתונים שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת לגבי שינוי הסיווג של קיבוץ איילת השחר וההטבות שהתקבלו במסגרתו:
ראשית, שמירה על הנכסים היצרניים המשותפים של הקיבוץ ובמקביל, הקצאת שטח נוסף לתעסוקה לפרנסת המשפחה, כמקובל במושב – כידוע אחד ההבדלים של ההתאגדות כקיבוץ לעומת מושב עובדים הוא מתן האפשרות להשתמש בקרקע לכל מטרה עסקית, שאינה בהכרח חקלאית, לפרנסתם של חברי הקיבוץ. בהתאם לפרסומים, נראה כי במסגרת שינוי הסיווג, קיבוץ איילת השחר יהיה זכאי לשמור על נכסיו היצרניים המשותפים (הכוללים בית הארחה, צימרים, אטרקציות תיירותיות ותעשייה) ולחלקם בין חבריו ובנוסף יוקצה לכל בית אב שטח נוסף לתעסוקה.
שנית, הגדלת תקן מספר הנחלות, כך שבפועל כל בית אב בקיבוץ יקבל נחלה ויהיה זכאי להקמת שתי יחידות דיור נוספות, לשטח לתעסוקה ולזכויות באזור המיועד להרחבות קהילתיות – במושב קיימת משמעות מעשית לתקן מספר הנחלות, שכן ניתן להעביר את הנחלה רק לבן אחד במשפחה - "הבן הממשיך" והנחלה מוגבלת בבניה של 3 יחידות מגורים. לעומת זאת בקיבוץ אין הגבלה על בניית בתי מגורים לחברים ובפועל כל בן משפחה שהופך לחבר קיבוץ / חבר חדש שמצטרף, יזכה ליחידת מגורים אחת.
הפועל היוצא של שינוי הסיווג הוא כי הקיבוץ מצליח להתגבר על מכשול תקן מספר הנחלות ולהעניק נחלה לכל בית אב הקיים בקיבוץ בעת שינוי הסיווג. אם כיום תקן מספר הנחלות הממוצע במושב הוא 80 נחלות, הרי שעל פי הפרסומים כל בית אב בקיבוץ איילת השחר (כ-2000 בתי אב) יקבל נחלה וזכויות בניה של שתי יחידות דיור נוספות, שטח נוסף לתעסוקה וזכויות בקרקע שיועדה להרחבות קהילתיות (יש לזכור כי בטרם שינוי הסיווג זכה בית אב ליחידת מגורים אחת).

האגודה סבורה כי אין להמשיך בהליכי שינוי הסיווג בטרם תוסדר המסגרת המשפטית, שכן העדר תנאים ברורים לשינוי הסיווג יכול להוות מקור לשרירותיות ואפליה בין קיבוצים.
כמו כן היעדרה של מסגרת משפטית מקשה על הדיון הציבורי בשאלת ההטבות המהותיות המוענקות במסגרת שינוי הסיווג. האגודה סבורה כי אין זה ראוי לאפשר לקיבוצים לאחוז במקל בשני קצותיו. נראה כי תנאי מקדמי לשינוי סיווגו של קיבוץ צריך להיות וויתור על זכויותיו כקיבוץ והתייחסות אליו צריכה להיות כאל כל יישוב חדש הרוצה להתאגד כמושב עובדים.
בגיליון: המכרז החדש במתחם מעוין השורק - טוב לאיקאה ורע לציבור; מקיבוץ למושב - האמנם שינוי ארגוני בלבד?; יד ימין אינה יודעת מיד שמאל; עדכונים לחודש פברואר 2009

הצטרף לרשימת התפוצה

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך וקבל את חדשות האגודה ישירות למייל.

;