גובשו המלצות הצוות הבינמשרדי בעניין החלטה 969 הקובעת פיצוי למתיישבים שאדמתם הופשרה לבנייה

בין ההמלצות: מעבר לפיצוי על ידי שומה פרטנית; החלת חובת פרסום של החלטות הפיצוי; ביטול תמריצים בגין וותק והיבטי תכנון; ביטול הסעיף המתיר לחברות לעיבוד חקלאי להמשיך להחזיק בקרקע לאחר שינוי הייעוד ועוד.


רקע: החלטה 969 עוסקת, בתמצית, בקרקע חקלאית אשר ייעודה שונה ביוזמת מינהל מקרקעי ישראל ובשיעורי הפיצויים השונים שישולמו למחזיק בקרקע החקלאית עקב החזרת הקרקע לידי המינהל.
החלטה 969 הוקפאה
, בין היתר, בשל עתירה שהוגשה על ידי עמותת אדמתי, ובהמשך לכך נקבע[1] כי בחינת ההחלטה תעשה על יסוד המלצות צוות בינמשרדי ותוך מתן זכות שימוע לציבור.

טרם גיבוש ההמלצות הגישה האגודה לצדק חלוקתי נייר עמדה בנדון (בשיתוף האגודה לזכויות האזרח) ונציגיה הופיעו בפני חברי הצוות הבינמשרדי (לעיון בטענות האגודה בשימוע בעל פה).

עיון בהמלצות מלמד כי טענות מרכזיות שהועלו ע"י האגודה התקבלו על דעת הצוות הבינמשרדי ונכללו בהמלצות.

להלן עיקרי ההמלצות שהתקבלו תוך השוואה להחלטה 969 המקורית –

א. פיצוי על ידי הקצאת קרקע חקלאית חלופית או על פי שומה פרטנית - כאשר אין אפשרות להקצות קרקע חלופית, מוצע כי הפיצוי ייקבע לפי שומה פרטנית מטעם המדינה בתוספת תמריצים להשבת הקרקע במועד.

החלטה 969, לעומת זאת קבעה מנגנון פיצוי בסכומים קבועים הנקובים בה בהתאם לסוג הגידול החקלאי.

ב. עפ"י ההמלצות יבוטל התמריץ בגין וותק או בגין תמיכה במרכיבי תכנון כגון ציפוף, שינוי גבולות ובכלל ההליכים הנדרשים לקידום תוכנית.

בעניין זה התקבלה עמדת האגודה שסברה כי התוספות הכספיות שהיו קבועות בהחלטה 969 עבור תמיכה בהליך התכנוני ועבור וותק, הינן בלתי סבירות בשל היעדר רלבנטיות וכן בשל העובדה שהינן מעודדות "הפשרת" קרקעות גם שלא לצורך, רק בשל הפיתוי הכספי.

ג. החלת חובת פרסום על ההחלטות המעניקות פיצוי – החלטה 969 לא התייחסה לעניין השקיפות ופרסום ההחלטות והאגודה טענה בפני הצוות הבינמשרדי שיש צורך לפרסם באופן שוטף את ההחלטות שמעניקות פיצוי (מכוח החלטה 969 או מכוח החלטה 1023) וזאת בכדי לאפשר ביקורת ציבורית ראויה. בהמשך לכך, מוצע [2] כי תחול חובת פרסום על מאפייני הקרקע שהושבה, סכומי הפיצוי, והחלטות ועדת הפיצויים יפורסמו באתר המינהל, ללא ציון שם בעל הזכות.

ד. ביטול הסעיף הנוגע לחברות לעיבוד חקלאי בהחלטה 969 - האגודה לצדק חלוקתי הדגישה בטענותיה כי אין להתיר לחברה לעיבוד חקלאי להותיר בידה (כנגד תשלום) קרקע ששונה ייעודה ולנצל את הקרקע בייעודה החדש.

בהחלטה 969 נקבע כי חובת השבת קרקע חקלאית במקרה של שינוי ייעוד תחול רק אם הדבר נקבע במפורש בחוזה של חברה לעיבוד חקלאי.

האגודה התנגדה באופן נחרץ לסעיף זה והבהירה כי בחוזים רבים מסוג זה קיים סעיף ייעוד אך החוזה לא מתייחס למקרה של שינוי ייעוד ("חוזה שותק"). עמדת האגודה כפי שהוצגה הייתה כי במקרים אלו יש להחיל את הכלל שבעת שינוי הייעוד יש להשיב את הקרקע כנגד פיצוי חקלאי.

האגודה הצביעה על מקרים בהם שילוב של החלטה 969 עם החלטות אחרות של המינהל מביאות למתן הטבות אדירות לחברות לעיבוד חקלאי. וזאת בין היתר בהמשך להחלטה נוספת של המינהל המורה על הארכת והאחדת חוזי חכירה של קרקעות חקלאיות שבידי חברת יכין חק"ל ופרסומים אודות התעשרות סמי שמעון משינוי הייעוד הצפוי של הקרקעות החקלאיות במרכז הארץ, [3]

כאמור, "הצוות שקל האם יש מקום להמשך הטבה זו, שיכולה להתפרס על פני מאות דונמים, ולהשאיר בידי החוכר החקלאי את הקרקע למטרות שאינן חקלאיות. הצוות לא מצא נימוק מספיק בכדי להמשיך ולהבדיל חוזים אלה, אשר כאמור הינם חוזים לשימוש חקלאי בלבד."


האגודה סבורה כי מעיון ראשוני בהמלצות הוועדה עולה כי נעשתה עבודה יסודית ואחראית וכי המלצות הצוות התקבלו תוך מתן משקל להיבטים הרלבנטיים ומברכת על קבלת טענותיה המרכזיים והכללתם בגדר המלצות.

עם זאת,
ניסיון העבר לימד כי קיים פער (לעיתים פער ניכר) בין המלצות מקצועיות לבין יישומן בשטח, ובכוונת האגודה לעקוב אחר אישור וביצוע ההמלצות ושילובן בהחלטות המועצה.



[1] החלטה 1070 של מועצת מקרקעי ישראל.
[2] סעיף 6 להמלצות הצוות הבינמשרדי.
[3] למידע נוסף בעניין החלטות המינהל הנוגעות לחברות לעיבוד חקלאי כגון יכין חק"ל.
בגיליון: האגודה לצדק חלוקתי חושפת חוות דעת של מנהלת בכירה במינהל מקרקעי ישראל המעבירה ביקורת קשה על החלטת המועצה 979; גובשו המלצות הצוות הבינמשרדי בעניין החלטה 969 הקובעת פיצוי למתיישבים שאדמתם הופשרה לבנייה; פורסמו נימוקי בית המשפט העליון בעניין אי מינויו של יואל לביא למנהל מינהל מקרקעי ישראל; עדכונים לחודש אוקטובר 2008.


;