סופרמרקט אינו שימוש חקלאי

פסק דין שניתן לאחרונה בעניין הסטופמרקט בקיבוץ יגור קבע כי לא ניתן לראות במרכול אדיר מימדים כשימוש חקלאי לשיווק תוצרת חקלאית כפי שנטען ע"י הקיבוץ והיזמים; בית המשפט פסק כי שימוש שכזה עומד בסתירה לייעוד חקלאי וכי הניסיון לראות במרכול שכזה שימוש חקלאי מפאת העובדה שנמכרת בו גם תוצרת חקלאית הינה פרשנות מרחיקת לכת ומאולצת הפוגעת ברציונאל של דיני התכנון והבנייה; לפיכך הורה בית המשפט על הפסקת הפעילות במבנה תוך שלושה חודשים;


פסק הדין בעניין הסטופ מרקט ביגור ופסק הדין בעניין איקאה, שניתנו באחרונה, עשויים להצביע על ניצנים למגמה חדשה בהתייחסות מערכת המשפט למגיפת עבירות התכנון והבנייה, ובפרט בהתייחסות מחמירה לשתי רעות חולות: מוסד ה"אישור חורג", שהפך מחריג לכלי מקובל וכן לנושא פרשנויות מרחיקות לכת להגדרת "ייעוד הקרקע".
בעניין סטופ מרקט ניתן לקיבוץ יגור היתר להפעלת משתלה ולשיווק תוצרת חקלאית של הקיבוץ עצמו, אולם בפועל הוקם במקום סופר מרקט ענק (5,145 מ"ר) המכיל את כל טווח המוצרים ואשר בינו לבין שיווק תוצרת חקלאית של קיבוץ יגור קיים לכל היותר קשר אקראי ומרוחק.

בפסק דין החשוב[1] של כבוד השופט המחוזי שפירא נקבע כי יש להפסיק את השימוש במקרקעין למטרת מרכול ענק.

נוכח העובדה שהסופר החל לתפקד ובין יתר מוצריו נכללו גם מוצרים מהטבע כגון ירקות ופירות, נטען כי מדובר בשימוש חקלאי ומכל מקום שסגירת העסק תביא לנזק כבד. על אף האמור התקבלה ההחלטה כאמור אשר יש להניח כי הפתיעה את היזמים ואת הקיבוץ שסברו כי גם הפעם קביעת עובדות בשטח וטענה משפטית דחוקה יספיקו על מנת למנוע עצירת המיזם.

בפסק הדין קבע השופט "כי כאשר מוקם מרכול ענקי במימדים המתוארים בטיעונים, הרי אין מדובר במשתלה ולא במרכז לשיווק התוצרת החקלאית של הקיבוץ, שלמטרה זו ניתן ההיתר (או היה אמור להינתן), אלא במרכז קניות שבינו ובין ההיתר שניתן, וזה שהיה אמור להינתן, אין ולא כלום".

השופט גם מתייחס בפסק הדין לעניין האכיפה הרצויה על ידי בתי המשפט: "חוקי התכנון והבניה שאינם נאכפים ושניתן כל העת להפר אותם בדרך של יצירת עובדות מוגמרות נותרים יתומים וריקים מתוכן. בתי המשפט חייבים לתרום את תרומתם לאכיפת דינים אלה שנועדו להיטיב עם כלל החברה".

ומהרצוי למצוי, כיום, עבריינות בנייה נתפסת כמשתלמת אצל חלקים רבים בציבור וזאת בשל העדר אכיפה ואכיפה מאוחרת ובלתי אפקטיבית. כך למשל, פורע החוק המחליט להפעיל גן אירועים על קרקע חקלאית ללא היתר וללא האישורים הנדרשים עשוי למצוא שהעניין ישתלם לו מבחינה כלכלית (ע"י חישוב מראש של הזמן שיוכל להפעיל את גן האירועים ללא הפרעה עקב האכיפה האיטית והמאוחרת).

פסק הדין בעניין קיבוץ יגור אליו מצטרפים מספר פסקי דין נוספים [2] למשל פסק הדין בעניין "גן הזית"[3] (שהוקם על קרקע חקלאית) ופסק הדין בעניין איקאה ראשל"צ[[4] (שם נקבע כי האמצעי של היתר לשימוש חורג נועד לעניינים נקודתיים וקלי ערך ולא נועד לקביעת עובדות מוגמרות בשטח (להרחבה ראה מאמר בנושא ) אולי מצביעים על שינוי נדרש ביחס הסלחני והמתון כנגד עבירות הבנייה. מגמה זו באם תתפוס אחיזה עשויה להוביל לתוצאה רצויה לפיה יזמים לא יתייחסו לייעוד הקרקע ולמגבלות התכנון והבנייה כעניין פעוט ערך שניתן להתגבר עליו בדרך ה"קומבינה", ויכלכלו צעדיהם מראש תוך התחשבות במגבלות החוק.

בכדי שאכיפה בתחום התכנון והבנייה תהא אפקטיבית ראוי שמינהל מקרקעי ישראל יאכוף את השימוש המותר בחוזה החכירה וכי מוסדות התכנון והבנייה יחלו ליישם פיקוח ואכיפה מהירים ונוקשים.ישנו קשר גורדי בין מערכת המשפט המתנהלת באיטיות, לנורמות הנהוגות בדרג התכנוני ( ר' למשל ממצאי דוח מבקר המדינה בנוגע להתנהלות הועדה המקומית לתכנון ובנייה בחוף הכרמל) לזילות החוק אצל בעל ההון, התאגיד ולעיתים גם האזרח הקטן.

הדרג התכנוני שאמור להיות החסם הראשון, הופך לא פעם למכבסת עבירות, וזאת כאשר אישור חורג הופך לדבר שבשגרה וכאשר הגדרת יעוד קרקע , עוברת פרשנות מרחיבה עד ריקון מכל מתוכן.

לאור האמור, האגודה מברכת על המגמה העולה מפסקי הדין האחרונים ובהם כמובן פסק הדין בעניין הסטופמרקט.



[1] .ע"פ (חי') 2508/07 מדינת ישראל נ' קיבוץ יגור.
[2] (ראה גם בג"צ 6869/07, בג"צ 7045/06, רע"פ 1356/07, רע"פ 1356/07, רע"פ 500/07, רע"פ 623/07 וכו'..).
[3] .מ"ח 3653/07 גן הזית ארועים וכנסים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה" - שם בית המשפט העליון קבע כי מדובר בבניית גן אירועים ללא היתר על קרקע חקלאית.
[4] . עת"מ 1254/07 לאה ברוך ו-15 אח' נ' משרד הפנים – ועדת הערר מחוז מרכז - ועדת התכנון המקומית וועדת הערר אישרו הקמת מבנים נרחבים למסחר כשימוש חורג בטח המיועד לתעשייה, אולם שופטת בית המשפט המחוזי נורית אחיטוב ביטלה בפסק דין מ23.9.07 ההיתר לשימוש חורג שניתן על ידי הוועדה המקומית לאיקאה ובפסיקתה למעשה שה סוף לאופן שבו משתמשים בהיתר הזמני לקביעת עובדות מוגמרות בשטח (לינק) בנוגע לאיקאה בראשון לציון.



בגיליון: סופרמרקט אינו שימוש חקלאי; מעונות החוסים על סף ההפרטה; מינהל מקרקעי ישראל משנה כיוון ויוצא נגד גביית הכספים האסורים מהמשתכנים בהרחבות ; הכנס בין "צדק חלוקתי לצדק סביבתי" הביא לדיאלוג אמיתי בין הצדדים; עדכונים מפעילות האגודה לחודש דצמבר 2007.


;