מינהל מקרקעי ישראל משנה כיוון ויוצא כנגד גביית כספים אסורים ממשתכנים בהרחבות

החלטת הנהלת מינהל מקרקעי ישראל שהתקבלה באחרונה מבקשת "לבטל את הפטור ממכרז שניתן לאגודות הישובים להמליץ על מועמדים למגרשי הרחבה". נראה כי גם במינהל מתחילים, גם אם באיחור, להפנים את המשמעויות הציבוריות שיש לגביית כספים שלא כדין מהמשתכנים בהרחבות.


ביום 5/12/07 התקבלה החלטת הנהלה מס' 2050 (עמ' -1-, -2-, -3-, -4-) העוסקת בנושא "בניה מרוכזת בהרחבות, גביית כספים מעבר לעלות הפיתוח" (להלן: "ההחלטה") , כשהכוונה היא להרחבות הנבנות ביישובי המגזר הכפרי (מושבים וקיבוצים).

הרקע לקבלת ההחלטה מתואר כך: "לאחרונה הגיעו אלינו פניות/ טלפונים בהם דווח כי הפטנט החדש הינו הקמת תאגיד משותף של אגודת הישוב והחב' הקבלנית שזכתה לבצע את הבנייה המרוכזת. להערכתנו (מגובה לפעמים בפניות טלפוניות ובמסמכים) באמצעות הבניה המרוכזת מתבצעת גביית כספים אסורים "הנבלעים" בעלויות בניה או פיתוח בתוך מגרש, גינון וכו'"

בהמשך קובעת החלטת ההנהלה, כי על מנת למנוע גביית כספים אסורים, יש לבטל את הפטור ממכרז שניתן לאגודות הישובים, להמליץ על המועמדים למגרשי ההרחבה.

לפי האמור בהחלטה, ההנהלה תביא את העניין לדיון בפני המועצה ותדגיש בפניה כי במצב הנוכחי, כאשר מוקצות קרקעות בפטור ממכרז, למינהל אין יכולת לפקח על תופעת גבית הכספים "האסורים", הגם שברור שנגבים כספים כאמור.

הנהלת המינהל אף תמליץ, ששמאי ממשלתי יבדוק את השומות הנערכות למגרשי ההרחבה וכי המינהל יצא בפרסום והודעה לציבור הרחב באמצעות כלי התקשורת בדבר האיסורים החלים על האגודה /או היזם לגבות כספים אסורים במסגרת הבנייה המרוכזת.

חשוב לציין, כי ככל שהחלטה זו תתקבל על ידי המועצה הרי המדובר במהפכה של ממש.

אומנם קיימת החלטה נוספת (שהתקבלה במאי 2007), שביקשה לצמצם את אפשרות ההמלצה בהרחבות הקיבוצים והמושבים, אולם רק ביטול הזכות ההמלצה לחלוטין עשוי למנוע באופן יעיל את גביית הכספים האסורים.

האגודה לצדק חלוקתי, התריעה בעבר בפני המינהל על שימוש שלא כדין שנעשה בזכות המלצה וניצולה להפקת רווחים כלכליים ומברכת על כך שקריאותיה בעניין נשמעו. כך למשל, בעניין קיבוץ מפלסים האגודה התריעה כי הקיבוץ מפיק רווחים בניגוד לדין ותוך שימוש בזכות ההמלצה שהוקנתה לו וביקשה מהמינהל שיערוך בדיקה מקיפה[1]. במאמר מוסגר, נציין כי קיימים "פטנטים" נוספים לגביית כספים, ראה למשל עסקה שביצע קיבוץ פלמחים עם חברת איי.אי.אס.

המשמעויות הכלכליות של החלטה זו ברורות. הכספים ששולמו לידי האגודות השיתופיות ישולמו במסגרת מחיר השוק למינהל והקופה הציבורית תזכה בכספים אלה ותגדל.

מעבר לכך, הרי שהחלטה זו עומדת בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת על משאבי הציבור ועקרונות הצדק חלוקתי, כמו גם עם פסיקת בית המשפט העליוןבבג"צ הקרקעות, בפסק דין קעדאן ובפסק דין סוללים שכל אחת מהן מבקשת להבטיח כי הקצאת המקרקעין תעשה באופן סביר, בלתי מפלה ובהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי (להרחבה בנושא).


האגודה לצדק חלוקתי מברכת על החלטת ההנהלה ומביעה תקווה שמועצת מקרקעי ישראל לא תכשיל אותה כאשר זו תובא לדיון בפניה.

בשולי הדברים יצוין, כי גם החלטה זו – אשר מהווה צעד משמעותי בכיוון הנכון, לא פורסמה לציבור אך "באופן מפתיע" נמצאה באחד מאתרי האינטרנט של תנועות ההתיישבות. לאור ההתנהלות העבר ופרסומים נוכחיים של תנועות ההתיישבות עולה חשש כי גם החלטה חשובה זו תכורסם במשא ומתן פנימי אשר נוהג המינהל לקיים עם תנועות אלה, הרחק מעין הציבור (לעניין זה ר' למשל דיווחי תנועות ההתיישבות ממגעים חשאים בקשר למשאים ומתנים קודמים ונוכחיים).


[1] בעניין קיבוץ מפלסים - האגודה פנתה למנהל אגף ביקורת פנים במינהל שהעביר את הפנייה גם למנהל המינהל וליועצת המשפטית של המינהל.
בגיליון: סופרמרקט אינו שימוש חקלאי; מעונות החוסים על סף ההפרטה; מינהל מקרקעי ישראל משנה כיוון ויוצא נגד גביית הכספים האסורים מהמשתכנים בהרחבות ; הכנס בין "צדק חלוקתי לצדק סביבתי" הביא לדיאלוג אמיתי בין הצדדים; עדכונים מפעילות האגודה לחודש דצמבר 2007.


;