הכנס "בין צדק חלוקתי לצדק סביבתי" הביא לדיאלוג אמיתי בין הצדדים

בכנס "בין צדק חלוקתי לצדק סביבתי" התקיים דיון על הרפורמה המתוכננת בקרקע החקלאית נוכח הפשרת הקרקעות החקלאיות לבנייה ותעסוקה (החלטות מועצה מס' 979 ו-1101). הכנס יצר דיאלוג במסגרתו הוצעו הצעות קונקרטיות לקבלת החלטות מאוזנות וסבירות יותר מבחינה ציבורית.


בתאריך ה- 29/11/07 קיימה האגודה לצדק חלוקתי כנס בין "צדק חלוקתי לצדק סביבתי". הכנס התקיים בשיתוף עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (פורום משפט וחברה) ובתמיכת קרן ש.ל.י. (שורשים לסביבה ירוקה) והודות לסיוע המתמשך של הקרן החדשה לישראל, קרן פורד וקרן גולדמן.

הכנס עסק בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 979 ו-1101 ובהשלכותיהן הסביבתיות והחברתיות, לאור הפרבור הנרחב שהן עשויות לאפשר בקרקע חקלאית (ראו פאנלים ופירוט מטה) וממצאיו זכו לסיקור במוסף הנדל"ן של גלובס.

בכנס, באופן תקדימי, דיברו על במה אחת נציגים מכל צידי המתרס: התומכים ברפורמה שהינם אנשי המגזר הכפרי ומתנגדיה ממבט של צדק חלוקתי וסביבתי, וכן נציגים מהממסד.
הדיון על הרפורמה הביא לכך שהתקיים דיאלוג אמיתי בין הצדדים בליווי קריאות להרחבתו ואף הוצעו הצעות קונקרטיות לקבלת החלטות מאוזנות וסבירות יותר מבחינה ציבורית.


עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים העצמאיות, שהיה אחד מהמרצים בפאנל שסקר את ההחלטות מבחינה כלכלית-חברתית אמר שפורום ה-15 יהיה מוכן לבקש מבג"ץ להקפיא את הדיון בעתירה, כנגד התחייבות של מינהל מקרקעי ישראל להקפיא את החלטות 979 ו-1101, וזאת על מנת שניתן יהיה להיכנס להליך של דיאלוג ומו"מ בנוגע לשטחי המסחר התעשייה והתעסוקה ובנוגע לנושא המגורים.

יש לציין כי לריכוז הפעילות הלא חקלאית במרכזים אזוריים ישנם גם היבטים סביבתיים חיוביים, בכך שמצומצמת הפגיעה בשטחים פתוחים.

מנהל האגודה לצדק חלוקתי, ד"ר סנדי קדר, קרא לקדם מדיניות דיור ומדיניות קרקעית כוללת הלוקחת בחשבון את צרכי כל המגזרים, זאת בניגוד לטלאיי המדיניות המתקיימים היום. במצב הנוכחי גורמי הון ומגזרים חזקים ומאורגנים, משפיעים על קבלת החלטות המטיבות עמם ולאו דווקא לפי צרכיהם האמיתיים ובהתעלם מצרכי כלל האוכלוסייה.

ד"ר טלי מרגלית (שהרצתה בפאנל הסוקר את ההחלטות בראייה כלכלית-חברתית) קראה לקיים דיאלוג כאשר כצעד ראשון יש לקבוע מי יהיה המוטב המתאים לדון ברפורמה ולא לפתור נושאים אלו בבג"ץ, שאיננו המקום הנכון לעניין זה. קריאתה הייתה ברורה ביותר: "צריך להפסיק לדבר על זה שצריך לדבר, ולהתחיל לדבר". כמו כן, הציעה לשקול מחדש את "הסדר הנחלה", שגובש בתחילת המאה ה-20 וכבר לא מתאים לימינו.

אלישע שפירא, רכז הזרם השיתופי בקיבוצים (שהיה אחד מהמרצים בפאנל שעסק במשמעויות וקוי מתאר לקראת רפורמה במדיניות הקרקעות בישראל), הציע לבחון ולהתייחס לבעיות קרקעיות-תכנוניות במגזרים השונים ולדבר על צרכים ולא על זכויות היסטוריות.

כרמית לובנוב (מהוועדה לצדק סביבתי-חיים וסביבה והמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים- אוניברסיטת תל אביב – הרצתה בפאנל על ההשלכות הסביבתיות של ההחלטות) כרמית לובנוב סקרה את ההשלכות השליליות הנרחבות של הפרבור לציבור, לרמת הזיהום ולסביבה הטבעית. במחקרים שסקרה היו ממצאים מעניינים על ההשלכות העקיפות של אורך החיים הפרברי, ממצאים שיש לשקול כשקובעים מדיניות תכנונית. למשל: אדם מהפרברים, בניגוד לציפייה המוקדמת שלנו, נחשף ליותר זיהום אוויר בשל תהליך היוממות (נסיעה יום-יום לעבודה וחזרה) וריבוי השימוש ברכב. כמו כן, אנשים מהפרברים נוטים יותר לעודף משקל ולמחלות הקשורות לו, בשל שימוש נרחב ברכב פרטי.

עו"ד מיכי דרורי, היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית (שנשא דברים בפאנל הראשון, המציג את ההחלטות), טען בין היתר כי החלטה 979 מטילה פחד גם על הקיבוצים: הקיבוצים החפצים בהפרטה ושיוך דירות טוענים כי בתנאים הללו לא ישתלם להם לשייך, ואילו הקיבוצים השיתופיים חוששים מכך שההחלטה יוצרת "חלקת מגורים", אי בתוך הקיבוץ, ומפקירה את שארית השטח.

לטענת עו"ד עמית יפרח, ראש אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים שנשא דברים בפאנל על ההחלטות בראייה חברתית-כלכלית, כלל לא בטוח שתהיה נהירה להיכנס להסדר הגלום בהחלטה 979 במושבים, ביחס להחלטות הקודמות שכן, לטענתו ההסדר מרע את התנאים הקיימים.

להרחבה: מידע נוסף מפעילות האגודה בנושא וצפייה בסדר היום.
בגיליון: סופרמרקט אינו שימוש חקלאי; מעונות החוסים על סף ההפרטה; מינהל מקרקעי ישראל משנה כיוון ויוצא נגד גביית הכספים האסורים מהמשתכנים בהרחבות ; הכנס בין "צדק חלוקתי לצדק סביבתי" הביא לדיאלוג אמיתי בין הצדדים; עדכונים מפעילות האגודה לחודש דצמבר 2007.


;