מעונות החוסים על סף ההפרטה

מספר החלטות ממשלה ובניהן החלטה מאוגוסט 2007 קובעות כי מעונות החוסים יופרטו וזאת בעיקר מטעמי חסכון בתקציב. להפרטה שכזו עשויות להיות השלכות הרסניות ביותר. בסופו של יום, ועדת משנה של הכנסת עצרה את המהלך ואולם נראה כי הדיון בסוגיה טרם הסתיים.


ביום 12.8.07 התקבלה החלטת ממשלה[1] שעניינה שיפור השירות במעונות הפנימייה במשרד הרווחה. ההחלטה התייחסה למעונות הממשלתיים לטיפול באדם המפגר (להלן: מעונות החוסים) והיא קובעת, בתמצית, כי שני מעונות (מתוך 9 מעונות ממשלתיים קיימים וכאשר כיום ישנם סה"כ 59 מעונות ציבוריים ופרטיים) יועברו להפעלת גורם ציבורי חוץ ממשלתי.

החלטת הממשלה[2], העוסקת בשיפור השירות במעונות החוסים, עשויה להטעות את הקורא לחשוב שמדובר ברפורמה המטיבה עם החוסה ואולם לא כך הדבר.

ראשית, האגודה התריעה בעבר כי הפרטת מקרקעין עלולה להיות בעלת השלכות שליליות על זכויות הציבור בכללותו, דבר זה נכון על אחת כמה וכמה כאשר עומדת על הפרק הפרטת מעונות החוסים, שהינם אוכלוסייה חלשה ביותר, חסרת ישע, התלויה באופן כמעט מוחלט בזולת וזקוקה ליציבות והגנה.

ראוי לציין כי לכאורה, החלטת הממשלה לא עוסקת בהפרטה, שכן ההחלטה קובעת כי הבעלות במקרקעין תישאר בידי הממשלה והקרקעות תועמדנה לרשות מפעילים ובפיקוחה של המדינה. בפועל, האגודה סוברת שמדובר במהלך מסוכן ובלתי הפיך של הפרטה על כל השלכותיה השליליות וזאת מהטעמים הבאים:

ראשית, חלק ממעונות החוסים הממשלתיים ממוקמים על קרקעות במרכז הארץ (כגון : כפר סבא, הרצלייה, רעננה, ותל מונד (כעולה מהמחקר [3]) דבר זה עשוי להוות תמריץ אצל המפעיל, לנצל את הקרקע לצרכים אחרים ולהפיק מימנה רווחים. לעניין זה, נאמר בדוח המחקר של ועדת הכנסת כי "יש חשש שהמדינה תתקשה להבטיח שהמפעיל לא יעביר את החוסים למקום אחר וישתמש בקרקע לצרכים אחרים בתקופה שבה הועברו לשימושו" (ר' עמ' 7). בהחלטה הנוכחית, מדובר על שלב ראשון בהפרטת המעונות וזאת כאשר החלטות הממשלה הקודמת[4] (שטרם בוטלו) מתייחסות להפרטה מלאה.
שנית, בהחלטות הממשלה אין שום מניעה שהשיקולים שינחו את הגורם הציבורי שהמעון יועבר אליו (שזהותו אינה ידועה ותיקבע על ידי קריטריונים שתציב ועדת המכרזים[5] ) יהיו שיקולים חיצוניים שלא מתייחסים לטובת החוסה.
שלישית, העדר פיקוח על המעונות שיופרטו: כיום הפיקוח הינו מזערי (7 מפקחים על 63 מעונות[6]) לעניין זה נקבע [7] כי קצב ההפרטה מהיר מדי לאור מערך הפיקוח וכי דוח מבקר המדינה[8] מפרט ממצאים חמורים על אופן הפיקוח של משרד הרווחה על נותני שירותים שהתקשר עימם.


האגודה טענה כבר בעבר, כי לעיתים הפונקציה הפורמאלית שלשמה מוקצית הקרקע לא מתקיימת וזאת כאשר העניין טומן בחובו פוטנציאל כלכלי רב.[9]

במאמר מוסגר יצוין, כי הפרטת מעונות החוסים, המתבקשת להיעשות כאמור מטעמי חסכון בתקציב - לא בהכרח תחסוך בתקציב לעניין זה, ראה דוח המחקר [10] .

בסופו של דבר נראה כי המהלך נבלם על ידי ועדת משנה של הכנסת[11]. לאחר דיון בעניין, הועדה הצהירה שהיא מתנגדת להחלטות הממשלה בנושא ותובעת לבטלן. הועדה גם קראה לקיים מחקר על בסיס המעונות הקיימים מבלי להפריט מעונות נוספים. בקרוב צפוי דיון המשך בסוגיה ואולם החלטת הממשלה נכון להיום טרם בוטלה.

האגודה סבורה כי כאשר מדובר במהלך שצפוי לפגוע באוכלוסייה חלשה וחסרת ישע, ולאור הבעיות שפורטו לעיל, השיקול הכלכלי אינו יכול להיות השיקול המרכזי, מה גם שלא ברור שאכן יהיה במהלך משום חסכון כספי. האגודה מברכת על החלטת ועדת המשנה של הכנסת ותמשיך לעקוב אחר הנושא ולפעול נגד הפרטת מעונות החוסים.



[1] נכלל גם בתקציב משרד הרווחה לשנת 2008.
[2] ראה גם החלטה 476 של הממשלה בנושא שנכללה בהצעת התקציב לשנת 2007 בה נקבעה הפרטה גורפת של המוסדות ובין היתר כי לא יתקבלו עובדים חדשים במוסדות האלה.
[3] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הפרטת מעונות הפנימייה הממשלתיים לאנשים עם פיגור שכלי (מסמך המשך) , כתבה שלי לוי, 12 בנובמבר 20077.
[4] החלטה 476 (הערה 2) והחלטה 2454 .
[5] סעיף ח(2) להחלטת הממשלה מיום 12.8.07
[6] ראה הערה 5 עמוד 13 .
[7] מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הפרטת מעונות הפנימייה הממשלתיים לאנשים עם פיגור שכלי, כתבה שלי לוי, 8 בינואר 20077.
[8] משרד מבקר המדינה: דוח שנתי 55ב, לשנת 2004 ולחשבונות שנת כספים 2003 מאי 2005 ודוח שנתי 57 ב' לשנת 2006 ולחשבונות שנת 2005, מאי 2007
[9]כך למשל, בנוגע להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1062, העוסקת בנכסים ציבוריים שמתבצע בהם שינוי ייעוד שם נטען על ידי האגודה בין היתר, כי כאשר נכס ציבורי מועבר לצד שלישי, אין כל מנגנון אכיפה אחר התחייבות הצד השלישי להמשיך ולקיים בנכס את המטרה הציבורית לשמה הוא הוקצה ומנגד ישנו תמריץ לשנות את ייעודו של הנכס הציבורי למסחרי על מנת להפיק מימנו רווחים כלכליים. בנוסף נטען, כי עשוי להיפתח פתח לפרשנויות רחבות למושג "המטרה הציבורית", שירוקן מתוכן את הכוונה לעודד קיום של שירותים ציבוריים שפועלים באמת לטובת הקהילה. לדוגמא גן ילדים שהוקצה ללא מכרז ובמחיר נמוך היות והציע את שירותיו במחירים מסובסדים לקהילה, יימכר ליזם פרטי שיפעיל גן ילדים בעלות חודשית גבוהה (להרחבה בנושא ראה נייר עמדה). דברים אלו בשינויים המחויבים נכונים גם לענייננו.
[10] ראה עמ' 6 ו12.
[11] ובין היתר בשל פעילותם של מספר חברי כנסת המתנגדים להפרטת מעונות החוסים (להרחבה ראה לדוגמא אתר של חברת הכנסת שלי יחימוביץ ודבריהם של חברי הכנסת בדיון )
בגיליון: סופרמרקט אינו שימוש חקלאי; מעונות החוסים על סף ההפרטה; מינהל מקרקעי ישראל משנה כיוון ויוצא נגד גביית הכספים האסורים מהמשתכנים בהרחבות ; הכנס בין "צדק חלוקתי לצדק סביבתי" הביא לדיאלוג אמיתי בין הצדדים; עדכונים מפעילות האגודה לחודש דצמבר 2007.


;