מועצת מקרקעי ישראל כחוק ההסדרים

דמיון מבני בין הבעייתיות של חוק ההסדרים למועצת קרקעי ישראל, מחייב לבחון מחדש את דרך פעולתה.


חוק ההסדרים במשק מעורר, ובצדק רב, מחאה כנגד היותו מנוגד לעקרונות הדמוקרטיה הפרלמנטרית, הליך לא שקוף ולמעשה כלי להנחיל מדיניות כלכלית מאוד מוטה שלא פעם פועלת בעיקר לטובת בעלי הון כאלה או אחרים. לצד המודעות החשובה הזו לפגעי חוק ההסדרים חשוב להעלות את המודעות למנגנונים מבניים דומים למדיי ובראשם דרך פעולתה של מועצת מקרקעי ישראל.

הדמיון בין מועצת מקרקעי ישראל לחוק ההסדרים קיים בכמה מישורים מהותיים:
ראשית, שחיקה של עקרונות דמוקרטיים: בחוק ההסדרים, במחי הצבעת רוב פורמאלית נדחים או אף מבוטלים לא פעם חוקים שעברו תהליך דיון וחקיקה מקיפים – כך לגבי חוק הדיור הציבורי. בהצבעות בזק מהסוג הזה קשה לחברי הכנסת להפעיל שיקול דעת מושכל בשל הלחץ הקואליציוני להעביר חבילת סעיפים רחבה ומורכבת בזמן קצר. כך נפגעת מהותה הדמוקרטית של החקיקה בכנסת.
במקרה של מועצת מקרקעי ישראל, שאמונה על ניהול הקרקעות הציבוריות שהן כ-92% מקרקעות המדינה, הפגיעה בכנסת נעשית בצורה ממוקדת יותר, אך באופן כמעט בלתי הפיך: המועצה חורגת לא פעם מסמכותה ומעבירה החלטות הנוגעות להפרטת קרקע ולא רק לניהולה (ראו סעיף 2 לעניין עתירה שהוגשה נגד החלטות 979 ו-1101). בכך מכרסמת מועצת ממ"י במעמדה של הכנסת כגוף המוסמך לדון בהסדרים ראשוניים ומהותיים כל כך (ראו למשל, בחוק יסוד מקרקעי ישראל). יתרה מכך, הפרטת מקרקעין, בפרט שהדבר נעשה בצורה לא שוויונית, לא חכמה ולא הוגנת, היא צעד מסוכן וכמעט בלתי הפיך (ראו נייר עמדה בנושא ההפרטה).

שנית, היעדרה של שקיפות: בחוק ההסדרים קיימת בעייה של שקיפות-בפועל לא בשל הסתרת מידע, אלא בשל הצפה בלתי סבירה של מידע סבוך סמוך למועד ההצבעה. במועצת מקרקעי ישראל אנו מוצאים גם את התופעה הזו של הצפה (בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מה-27.03.07 עברו יחד 21 החלטותשפורסמו זמן קצר לפני ההצבעה), אבל גם תופעה של הסתרה מבנית של מידע (ראו גם לגבי החלטות הנהלת המינהל). ישיבות המועצה סגורות לקהל הרחב והמועצה נוטה לא לשתף את הציבור - או אפילו צדדים הנוגעים לדבר - בדיונים הקודמים לקבלת ההחלטות. בנוסף, חלק מהחלטות המועצה לא מתפרסמות.

שני ההיבטים המבניים הללו מובילים לדמיון נוסף: הטייה של אינטרסנטים. בתוך הסבך הבלתי שקוף הזה, קל לגורמים בעלי כוח פוליטי ואו כלכלי למשוך בחוטים ולהתוות מדיניות שתטיב עימם ועל פי רוב תפגע בציבור הרחב. כך בחוק ההסדרים מונחלת מדיניות כלכלית מרובת גזירות לשכבות המוחלשות. וכך במועצת מקרקעי ישראל גורמים מסויימים ורבי עוצמה מצליחים להעביר החלטות לטובתם ואף להיות מעורבים בדיוני המועצה בניגוד למדיניותה הרווחת כלפי כלל האוכלוסייה. דוגמה להשפעה זו ניתן למצוא בפירסומים על שיתוף נציגי המגזר הכפרי בישיבות ועדת הניסוח של מועצת מקרקעי ישראל בענייןהחלטה 979 שמאפשרת הטבות כספיות כבירות בעיקר לחוכרים הכפריים במרכז – ביישובים הכפריים-פרבריים המבוססים.

מעבר לבעייה העקרונית, החשיבות המיוחדת של מועצת מקרקעי ישראל בולטת במיוחד עתה, כשעל הפרק עומדים הליכי הפרטה זוחלת של קרקע (למשל במבצעי היוון במגזר העירוני, שיוך בקיבוציםוהחלטה 979) וקריאות להפרטתה המלאה (למשל קריאה להפרטת ממ"י של ראש האופוזיציה, ח"כ בינימין נתניהו). ומשום שקרקע, כמשאב מניב ובלתי מתכלה, היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שוויון ההזדמנויות ועל שיעתוק הפערים החברתיים מדור לדור, מדובר בחבית חומר נפץ חברתית לכלל האוכלוסייה ומנגד הזדמנות פז למשופעים בקשרי הון-שלטון.

האגודה חוששת כי במסגרת חוק ההסדרים מוקצים המשאבים הציבוריים בדרך לא שוויונית ותוך פגיעה בעקרונות הצדק החלוקתי (ומשם כך אף הצטרפה לפורום הקורא לבטלו). האגודה סוברת, כי לצד המודעות החשובה לפגעי חוק ההסדרים, חשוב להעלות את המודעות למנגנונים מבניים דומים למדיי, כמו זו של מועצת מקרקעי ישראל, על מנת להילחם בצורה מקיפה בתופעה של עקיפת הכנסת והאינטרס הציבורי בכלים לא דמוקרטיים. גם במקרה הזה דרושה תשומת לב ציבורית גדולה, ומעורבות רבה של החברה האזרחית ושוחרי הדמוקרטיה ושלטון החוק.

בגיליון: החלטת ממשלה קובעת תוכניות ארוכות וקצרות טווח לתכנון ופיתוח מקרקעי ישראל ; מועצת מקרקעי ישראל כחוק ההסדרים ; עדכונים מפעילות האגודה לחודש אוקטובר 2007 .


הצטרף לרשימת התפוצה

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך וקבל את חדשות האגודה ישירות למייל.

;