חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) חוזר לסדר היום

הצעת החוק לתיקון חוק הדיור הציבורי – אותה הגברת בשינוי אדרת;


חוק הדיור הציבורי התקבל בכנסת כבר ב - 19 באוקטובר 1998 אולם כניסתו לתוקף נדחית מאז ועד היום, במסגרת חוקי ההסדרים למשק המדינה (דחייה אחרונה חוק ההסדרים משנת 2006 (סעיף 777 )). יישומו של החוק נדחה, לטענת האוצר, בשל עלותו התקציבית הגבוהה.

ביום 26.2.07 התפרסמה הצעת חוק אשר מטרתה המוצהרת להביא לתחילת יישומו של חוק הדיור הציבורי "תוך ביצוע כמה שינויים בהוראותיו שיש בהם מחד גיסא כדי להפחית את עלותו התקציבית ומאידך גיסא ולהביא ליישומו באופן נאות וצודק יותר" .

ביחס להצעת חוק, ראתה האגודה לנכון לציין שתי נקודות, בחלקן נוגעות גם לנוסח המקורי של החוק:

ראשית, הצעת החוק אינה נותנת דעתה ל"דורות הבאים" ולמעשה עלולה להביא למכירת חלק נכבד מהדירות בדיור הציבורי ובהעדר בנייה חדשה לצורכי דיור ציבורי, נזקקים "חדשים" עלולים למצוא עצמם ללא פתרונות דיור הולמים.

הצעת החוק הנוכחית קובעת קריטריונים גמישים אשר יאפשרו לדיירים רבים להגיע להנחה המרבית של 90% ממחיר הדירה. כך למשל, משפחה בת 3 נפשות המתגוררת בדירה במשך 5 שנים תהא זכאית ל- 70% הנחה (משווי הדירה), משפחה בת 4 נפשות המתגוררת בדירה 5 שנים תהא זכאית ל- 90% ( דהינו ההנחה המרבית האפשרית) ראה גרף. הנחות משמעותיות אלה, לגבי דיירים המצויים בדיור הציבורי על בסיס מצוקה כלכלית ואשר נכנסו לדירות, לא מכבר, עשויה להביא למצב של הידלדלות מלאי הדירות בדיור הציבורי.
ללא בניה מסיבית של דיור ציבורי חדש, ספק רב אם קיימת הצדקה עניינית למתן הטבות בהיקף כזה, היות ודיירים חדשים הנזקקים לדיור ציבורי עלולים להימצא מול שוקת שבורה.

האגודה פנתה בעניין לח"כ רן כהן, יוזם החוק וביקשה את הבהרותיו לבעייתיות המתוארת.

שנית, הצעת החוק כמו גם החוק המקורי, נוקטת בטרמינולוגיה של "מענקים" לדיירי הדיור הציבורי, כלומר דייר המבקש לרכוש את הדירה מקבל למעשה "מענק" מהמדינה (בשיעור ההנחה) לצורך רכישתה.

למעשה אין המדובר בטרמינולוגיה גרידא, אלא בעניין מהותי אשר חרץ את גורלו של חוק הדיור הציבורי ל"קיפאון" בדחיות המתקבלות מידי שנה, כאשר באותו תקופה עברו חוקים והחלטות דומים, ביחס למגזרים אחרים, ללא פיקוח תקציבי.

במה הדברים אמורים?

מאחר והמדובר ב"מענקים" הרי יש לאשרם במסגרת תקציב המדינה וכאשר אלה עולים לדיון מופעל מערך שיקולים תקציבי ולחצים אשר מביאים, בסופו של דבר, לדחיית יישומו של החוק.

במקביל, במהלך התקופה מחקיקת החוק ועד היום, עברו חוקים והחלטות רבים, גם הם בתחום הדיור, אשר העניקו "הנחות" משמעותיות למגזרים אחרים, ומאחר והמדובר ב"הנחות" אין להן לכאורה משמעות תקציבית, ולפיכך יישומם לא נדחה ולמעשה לא נשקל אל מול צרכים אחרים.

כך לדוגמא:
החלטות מועצת מקרקעי ישראל המעניקות למגזר הכפרי אפשרות לרכישת זכויות בהנחה משמעותית ממחיר הקרקע.
ההחלטות הנוגעות להנחות בהיוון זכויות במגזר העירוני.
ההחלטות להנחה בשיעורי המס בעת מכירת תנובה.

החלטות אלה בעלות משמעות תקציבית משמעותית ביותר, אולם כאמור מאחר והמדובר בהנחות ולא במענקים – הן לא "הועמסו" על תקציב המדינה ולא חושבו במסגרתו.

למותר לציין, כי המשמעות התקציבית של מענקים או מנגד הנחות ביחס לתקציב המדינה זהה (שניהם ניתנים על חשבון הקופה הציבורית) ואולם, כפי שניתן לראות, שימוש בטרמינולוגיה שונה גוזר מבחינה מהותית את גורלן.


האגודה סבורה, כי יש לאמץ טרמינולוגיה זהה והתייחסות אחידה לכלל ההטבות או ההנחות הניתנות למגזרים השונים ברכישה או בקבלת זכויות הנתונות בידי הציבור. רק התייחסות אחידה ושקופה – בספר התקציב – תאפשר למקבלי ההחלטות לשקול הטבות והנחות אלו ביחס להטבות ו/או הנחות אחרות או צרכים אחרים המקבלים מענה בספר התקציב.

האגודה תומכת בקיומו של מערך מקיף של דיור הציבורי וסבורה שהזכות לדיור ציבורי משמעה הטלת חובה על המדינה למימוש זכות זו על ידי מדיניות עקבית ומתמשכת של בניית דיור ציבורי, באזורים שבהם יתאפשר לאוכלוסיה זו למצוא תעסוקה ולהתפרנס בכבוד, יחד עם זאת כל רפורמה בתחום צריכה להיעשות תוך בדיקה מעמיקה של השלכותיה.



בגיליון: חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) חוזר לסדר היום; מבצע דמי היוון במגזר העירוני; התקבלה החלטה: אפשרות ההמלצה של המגזר הכפרי בהרחבות תמוצמם; מדיניות חדשה יוצאת לדרך: עידוד בניית דירות להשכרה.


;