האגודה לצדק חלוקתי למבקר המדינה: יש לבקר את אופן קבלת ההחלטות ברשות מקרקעי ישראל

האגודה פנתה למבקר המדינה, במטרה לפתוח ב"בדק בית" כללי ויסודי בכל הנוגע לרשות מקרקעי ישראל. לשיטת האגודה, בחינה יסודית כאמור תבטיח כי החלטות הרשות תעמודנה בקנה אחד עם מחויבויותיה: קבלת החלטות תקינה, דמוקרטית, שקופה ונגישה לעין הציבור


האגודה לצדק חלוקתי, הפועלת למען קידום עקרונות של כבוד האדם, שוויון וצדק חלוקתי בחברה בישראל ובעת הקצאת משאבי הציבור, פנתה השבוע (יחד עם פורום הקרקעות) באופן רשמי למבקר המדינה, כב' השופט בדימוס יוסף שפירא. מטרת הפנייה הייתה בקשה להבעת עמדת מבקר המדינה ביחס להתנהלות רשות מקרקעי ישראל בפרשת ביטול החלטה מס' 1370, שעניינה "המשך הרפורמה במקרקעי ישראל". הדגש המרכזי בפנייה הושם על חשיבות הפצת תשתית עובדתית הולמת בכלל - והצגת חוות דעת כלכלית, האומדת את שוויין של ההטבות המחולקות בהחלטות הרשות, בפרט - בעת קבלת החלטות ברשות מקרקעי ישראל.

במכתב טענה האגודה כי החלטה 1370 - שעניינה רפורמה מקיפה במדיניות רשות מקרקעי ישראל, כלפי חוכרים שונים -התקבלה ללא תשתית עובדתית הולמת ועל בסיס נתונים כלכליים שגויים ואף עולה חשש כי היו מעורבים בה שיקולים זרים, העלולים להסוות ניגוד אינטרסים חריף. כך, למשל, עלה חשש שההחלטה התקבלה מתוך משוא פנים וניגוד עניינים מצד מגיש ההצעה, אשר הוא ומשפחתו מתגוררים ביישוב העולים אליכין – יישוב אשר זכה להטבות במסגרת ההחלטה.

החלטה 1370 התבססה על מספר שיקולים, אחד מהם הוא "ערי עליה". עם הקמת המדינה כוננה רשימה של "ערי עליה". זו כוללת ערים, יישובים מועצות מקומיות אשר יועדו לקליטת עלייה. עם זאת, יש לציין כי הרשימה האמורה לא עודכנה משנות ה-70, וערים מסוימות - כמו הוד השרון, נס ציונה, יהוד ועוד - שהיו תחילה "ערי עלייה", חדלו מזמן לשמש לצורך זה. בהמשך לכך, ידוע ומוכר כי המצב הסוציואקונומי בחלק מערים אלו הוא מהמבוססים בארץ. בנוסף למעמדן הסוציואקונומי, נהנים יישובים אלה מהטבות מס חלקיות, מפטורים ועוד. כל האמור מייצר מצע בלתי שוויוני בין ערים כדוגמת רמת השרון, לבין ערים הקולטות בפועל עלייה כדוגמת אריאל - אך אינן נכללות ברשימת ערי העלייה. נוכח מעמדן המיוחד של ערים אלו, חוכרי האדמות ב"ערי עלייה" קיבלו את הקרקעות לידיהם בסכומים זעומים מראש. כעת, אותם חוכרים ישלמו הפרשים נמוכים על מנת לקבלבעלות מלאה על האדמות. כלומר: אנשים מהחתך הסוציואקונומי הגבוה, הזוכים ברגיל להטבות ולפטורים, ייהנו עתה מ"דיבידנד" משמעותי נוסף – בדמות ההטבות המגולמות בהחלטה 1370.

החלטה 1370 עודדה אפוא ביצוע עסקאות שהעניקו הטבות עצומות ובלתי-מוצדקות - מיליארדי ₪ מהקופה הציבורית - לאוכלוסייה החזקה בישראל, מבלי שהיה כל מקום להעניקן, ותוך פגיעה קשה בקופה הציבורית ובערכי השוויון והצדק החלוקתי להם מחויבת רשות מקרקעי ישראל.

אולם, מעבר לבעייתיות הספציפית בתוכן החלטה 1370, הכשלים שעלו תוך קבלת ההחלטה העלו חששות בנוגע לנקודות תורפה משמעותיות בהליכי העבודה ברשות מקרקעי ישראל בכלל. כשלים אלו התמקדו באופן קבלת ההחלטות, והתפרשו על פני מישורים שונים. ראשית, מסתבר כי החלטות רבות המועלות לדיון במועצה חסרות מצע עובדתי הולם. כך למשל, הנתונים הראשוניים שהציגה רשות מקרקעי ישראל בעל פה בפני חברי המועצה בעת קבלת החלטה 1370, התבררו כרחוקים מהמציאות, לאחר חישובן מחדש באופן שקוף (בעקבות הוראת בית המשפט העליון, במסגרת העתירה שהגישה האגודה כנגד ההחלטה). שנית, הצעות ההחלטה וההחלטות המתקבלות אינן נגישות לציבור ואינן שקופות דיין. הצעות ההחלטה אינן מפורסמות משך זמן מספק מראש, ואף כאשר הן כן מופצות לציבור – הן מנוסחות בשפה משפטית ומקצועית מורכבת שהציבור, שאינו בקי ברזי הטרמינולוגיה, יתקשה להבין. שלישית, ועל הרקע האמור, נוצר כר פורה להיתכנות ניגודי אינטרסים ושחיתות ממש בקבלת ההחלטות, המאיימים באופן ממשי על זכויות הציבור ועל עקרונות השוויון והצדק החלוקתי.

על יסוד האמור פנתה האגודה למבקר המדינה, במטרה לפתוח ב"בדק בית" כללי ויסודי בכל הנוגע לרשות מקרקעי ישראל. לשיטת האגודה, בחינה יסודית כאמור תבטיח כי החלטות הרשות תעמודנה בקנה אחד עם מחויבויותיה: קבלת החלטות תקינה, דמוקרטית, שקופה ונגישה לעין הציבור. דא עקא, לא פעם הרשות יוזמת ומבצעת מהלכים שאינם משקפים התנהלות מהותית ראויה כאמור. כך במקרה של החלטה 1447, אשר נותנת זכויות ייזום לחקלאים, כפיצוי. בדומה להחלטה 1370, החלטה 1447 התקבלה ברשות מקרקעי ישראל לאחר הערכות כלכליות חסרות, באופן המאיים לפגוע בציבור הישראלי. החלטה 1447, המעניקה זכויות ייזום לחקלאים הלכה למעשה, משקפת תהליך קבלת החלטות בלתי-שקוף ודמוקרטי. הערך הגלום באדמות האמורות להינתן לחקלאים בקלות יכול להיאמד בסכומי עתק שייגרעו מקופת המדינה – וזאת מבלי תחשיב כלכלי ברור שיציג את הפסד ההכנסה לציבור.

מאחר ואין לפנינו עניין בכשלים נקודתיים אלא בהתנהלות בעייתית מבחינה מערכתית, פנתה האגודה באופן רשמי להתייחסות מבקר המדינה. לשיטת האגודה, ביקורת מסוג זה יכולה וצריכה להבטיח שקבלת ההחלטות ברשות מקרקעי ישראל תשקף את הערכים שעל הגשמתם אמונה הרשות: קבלת החלטות מקצועיות, שקופות ומתוך שיתוף הציבור, כיאה לרשות המנהלת את אחד ממשאביו היקרים והחשובים ביותר – הקרקע.

;