השפעת עתירת האגודה לצדק חלוקתי על ביטול מתווה הגז

טענותיה של עו"ד נדיה צימרמן, שהגישה עתירה בשם האגודה לצדק חלוקתי כנגד מתווה הגז התקבלו במהותן על ידי בג"ץ בפסק הדין הדוחה את מתווה הגז


טענותיה של עו"ד נדיה צימרמן, שהגישה עתירה בשם האגודה לצדק חלוקתי כנגד מתווה הגז התקבלו במהותן על ידי בג"ץ בפסק הדין הדוחה את מתווה הגז

רקע – האגודה לצדק חלוקתי, הגישה עתירה כנגד מתווה הגז. הייצוג בעתירה נעשה ע"י עו"ד מהקליניקה למשאבי סביבה ימית באוניברסיטת חיפה.

במסגרת העתירה טענו העותרות כי הסכמת הממשלה לדחות את פיתוחו של מאגר הגז לווייתן ולהתיר יצוא מוקדם ונרחב של גז - בניגוד להחלטות עבר - סותרת את החוק. עוד נטען כי הסכמת הממשלה להתיר יצוא מוקדם של גז ממאגר תמר - לפני פיתוח לווייתן - מעקרת מתוכן את החלטת הממשלה על יצוא הגז מ-2013 שאסרה זאת, ואף סותרת את פסיקת בג"ץ שדן בעתירות נגד החלטת הממשלה על היצוא - והחליט לדחות אותן. עו"ד נדיה צימרמן וד"ר יאיר שגיא, שהגישו את העתירה, טענו בה כי דיוני הממשלה מול חברות הגז שהחלו בסוגיה מצומצמת של דיני הגבלים עסקיים, סטו עם הזמן לעבר גיבוש הסדר ראשוני, שנעשה בלי בסיס עובדתי מספק, בלי שקילת האינטרסים המשקיים, בלי הליך הולם - ו"בהתבסס על מו"מ פרטני, שעניינו קידום אינטרס אחד בלבד, הקדמת היצוא מתמר".

אמנם, דחה בית המשפט העליון את העתירה, בטענת שיהוי בהגשתה. עם זאת, ניכר כי טענות רבות שהועלו במסגרת העתירה קיבלו ביטוי בפסק הדין המורה על פסילת המתווה (בדעת רוב), ובכלל זאת מאמרה של עו"ד נדיה צימרמן, אשר צוטט מספר פעמים בגוף פסק הדין.

חרף דחיית העתירה, שלשיטת האגודה הוגשה בהתאם למועד הקבוע בדין, האגודה מברכת כמובן על פסק דינו של בית המשפט העליון המורה על פסילת מתווה הגז בכלל, ועל ההערות החשובות שהעיר בית המשפט העליון באשר לסוגיית פסקת היציבות הרגולטורית, בפרט. נזכיר בקצרה כי עניינה של פסקה זו בהתחייבות הממשלה שלא לשנות את התנאים החלים על משק הגז למשך עשור – ובכלל זאת, שלא להגיש הצעות חוק ממשלתיות ואף להתנגד אקטיבית להצעות חוק פרטיות – תנאי דרקוני, שמקומו לא יכירנו במדינות מערביות ודמוקרטיות כישראל.



הגשת העתירה סוקרה בעיתונות, ראו:

http://www.themarker.com/dynamo/1.2835787



http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001099556

;